תמנע

מיקום האתר: כ-50 ק"מ צפונית לעיר אילת
תקופת האתר: תקופות שונות

בקעת תמנע השוכנת כ-25 ק"מ צפונית לעיר אילת, משתרעת על שטח של כ-60 ק"מ מרובע. בקעת תמנע כולה הוכרזה כפארק לאומי (פארק תמנע) המנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל. בפארק תופעות טבע ונוף מדהימות ביופיין, וכן שרידי תרבויות עתיקות ושרידים ארכיאולוגים מעניינים. בין תופעות הטבע הייחודיות בפארק ניתן למנות את עמודי שלמה והפטריה, אם כי פרויקט שבעת פלאי ישראל עוסק באתרים/מבנים מעשי ידי אדם בלבד ועל כן נתרכז באלמנטים אלו:

מכרות הנחושת - גולת הכותרת של הפעילות האנושית בתמנע היא ללא ספק כריית הנחושת. הנחושת הינה המתכת הראשונה בה השתמש האדם לצרכיו השונים. כריית הנחושת בפארק תמנע, כפי שעולה מן המחקר, החלה כבר באלף ה-6 לפנה"ס ונמשכה כאלפיים שנים ברציפות. כאלפיים שנים מאוחר יותר בתקופת הברונזה המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס) חודשה הכרייה במכרות תמנע ע"י השלטון המצרי בהיקף חסר תקדים. בתקופות מאוחרות יותר השתמשו במרבצי הכרייה גם הרומאים והמוסלמים, ובין השנים 1951-1984 גם מדינת ישראל.

מקדש חתחור - זהו מקדש קטן שהוקם לכבוד האלה המצרית חתחור בתקופת הברונזה המאוחרת. אתר זה שוכן בסמוך לעמודי שלמה בבקעת תמנע, ובחפירה ארכיאולוגית אינטנסיבית שנערכה במקום נמצאו אלפי מנחות שונות שהובאו לאתר המקודש. באמצע המאה ה-12 לפנה"ס נסוגו המצרים משטחי ארץ ישראל שכללו בין היתר את מפעלי הכרייה בתמנע. כחלק מהתהליך ננטש גם מקדש חתחור שהפך לאתר פולחן מקומי לאוכלוסייה המדיינית. ראוי לציין שבסמיכות למקדש חתחור נמצא ציור קיר אותנטי מהמאה ה-13 לפנה"ס.

ציורי קיר עתיקים - בתמנע התגלו שני ציורי קיר חרוטים בסלע ומתוארכים למאה ה-13 לפנה"ס (בנוסף לציור הקיר בסמוך למקדש). כמו כן הועתקו תחריטים נוספים שנמצאו באזור.