תל שומרון

מיקום האתר: כ-10 ק"מ מצפון מערב לשכם
תקופת האתר: תקופות שונות

תל שומרון הינו מהתלים הגדולים והחשובים ביותר בתחומי ארץ ישראל. כאן שכנה העיר שומרון בירת ממלכת ישראל החל מימי עומרי מלך ישראל (885-874 לפנה"ס) ועד החורבן האשורי בשנת 722 לפנה"ס. תל שומרון נוסד לראשונה בתקופת הברונזה הקדומה (3300-2200 לפנה"ס). האתר נעזב במהלך התקופה ונושב מחדש רק כאלפיים שנים אחרי כן בתקופה הישראלית השנייה (1000-586 לפנה"ס), המקבילה לתקופת המלוכה במקרא. בראשית התקופה שכן כאן כפר ישראלי קטן המזוהה כנחלתו של שמר, ממנו רכש עומרי את המקום, כמסופר במקרא בספר מלכים.
על שרידי נחלתו של שמר ייסדו עומרי ואחריו בנו אחאב את אחת הערים הגדולות והמפוארות ביותר בארץ ישראל בתקופת המקרא. גודלה של העיר נאמד בלמעלה משש מאות דונם. שומרון וירושלים בירת ממלכת יהודה היו בתקופה הישראלית השנייה, הערים הגדולות והחשובות ביותר בארץ ישראל. רק תהפוכות הגורל זיכו את האחת בתהילת נצח, ואילו השנייה נשכחה אי שם בתהום הנשייה. החפירות הארכיאולוגיות המצומצמות באתר חשפו מתחם מלכותי אדיר בפסגת התל. אחד הארמונות שנחשפו כלל עיטורי שנהב רבים ובולות ממלכתיות ועל כן זכה לכינוי "בית השן" בהתאם למסופר בספר מלכים שם נכתב כי אחאב המלך בנה את בית השן. באחד המבנים נמצאו למעלה ממאה חרסים כתובים הידועים כ"חרסי שומרון" אשר שימשו כתעודות מנהליות לאספקת שמן ויין. החרסים משויכים לתקופת ירבעם ה-2 מלך ישראל (783-743 לפנה"ס). ממלכת ישראל חרבה לראשונה בשנת 732 לפנה"ס על ידי תגלת פלאסר ה-3 מלך אשור. הממלכה הישראלית התכווצה מעתה לאזור הרי השומרון בלבד. כעבור זמן קצר, בשנת 722 לפנה"ס, ניצתה אש המרד מחדש, העיר שומרון נכבשה ותושביה הוגלו. כך בא הקץ על ממלכת ישראל ועיר בירתה המפוארת שומרון. האשורים בנו את העיר שומרון מחדש ומעתה הייתה לפחווה אשורית. בעיר שומרון יישבו האשורים גולים מארצות כבושות נוספות באימפריה האשורית. צאצאיהם של תושבים אלו הם "השומרונים", עדה קטנה היושבת בתחומי ארץ ישראל מאז ועד ימינו.
בתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) שכנה בתחומי תל שומרון פחווה פרסית חשובה.
עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון מרדו בו תושבי העיר, ועד מהרה נכבשה שומרון והפכה לעיר הלניסטית שזכתה לשם סמריה בה התיישבו חיילים יוונים משוחררים. יוחנן הורקנוס לבית חשמונאי (134-104 לפנה"ס) כבש והחריב את העיר שומרון בשנת 107 לפנה"ס.
בראשית התקופה הרומית (63 לפנה"ס-324 לספירה) בשנת 25 לספירה בנה המלך הורדוס על יסודותיה של העיר סמריה עיר חדשה שנקראה בשם סבסטיה לכבודו של הקיסר אוגוסטוס שכינויו ביוונית היה סבסטוס (המפואר). הורדוס הושיב בעיר החדשה גם חיילים משוחררים ממוצא נוכרי ששמרו לו אמונים. העיר סבסטיה שהקים המלך הורדוס הייתה מהחשובות והמפוארות שבערי ארץ ישראל לאורך התקופה הרומית כולה. בימי המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה) שרפו המורדים היהודים את העיר סבסטיה מאחר ותושביה תמכו ברומאים. בשנת 200 העלה הקיסר הרומי ספטימוס סוורוס את עיר סבסטיה לדרגת קולוניה רומאית. שינוי זה הקנה לתושבי העיר זכויות ומעמד מיוחד באימפריה הרומית. בתקופה זו הייתה העיר סבסטיה בשיא פריחתה.
בתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) חלה ירידה הדרגתית במעמדה של העיר סבסטיה עד אשר היא נכבשה בשנת 636 ע"י הערבים. בשלב זה ננטשה העיר סופית.
בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) נבנתה העיר סבסטיה מחדש כעיר גדולה וחשובה.
בתקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) הפכה סבסטיה לכפר קטן השוכן במקום עד ימינו.
תל שומרון אינו נגיש לקהל הרחב עקב המצב הביטחוני ועל כן אין הוא יכול להשתתף באופן פעיל בתחרות שבעת פלאי ישראל.