תל צפית

מיקום האתר: כ-2 ק"מ דרומית לקיבוץ כפר מנחם
תקופת האתר: תקופות שונות

תל צפית (בערבית תל א-צאפי) השוכן כ-2 ק"מ דרומית לקיבוץ כפר מנחם, הינו אחד התלים הגדולים (שטחו של התל כ-400 דונם) והחשובים בארץ ישראל. תל צפית ממוקם בגבול שבין שפלת יהודה ודרום מישור החוף (מישור פלשת) ומזוהה עם העיר הפלשתית גת המוכרת היטב מן המקרא.
תל צפית יושב לראשונה במהלך התקופה הכנענית הקדומה (3300-2200 לפנה"ס). בתקופה זו התקיימה במקום עיר גדולה ומבוצרת שהייתה אחד הישובים המרכזיים בדרום ארץ ישראל.
בתקופה הכנענית התיכונה (2200-1550) הישוב בתל צפית מצומצם למדי. ישוב זה שהיה מבוצר התפרש על כמה עשרות דונמים בלבד ויתכן ששימש כישוב לווין לאחת מערי הממלכה באזור.
בתקופה הכנענית המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס) התקיימה בתחומי תל צפית עיר גדולה ומשגשגת שהיתה ללא ספק אחת הערים המרכזיות בדרומה של ארץ ישראל. עיר זו ומלכיה שוורדת ועבדי-עשתרת נזכרים במכתבי אל עמרנה (קובץ של מכתבים, מעיין ארכיון, הכתובים על חרס בכתב היתדות ומתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס. הקובץ כולל חילופי מכתבים בין מלך מצרים לבין גורמי חוץ שונים, וביניהם המלכים הואסאלים של ערי כנען).
בתקופה הישראלית ה-1 (1200-1000 לפנה"ס) המקבילה לתקופת ההתנחלות והשופטים במקרא, הישוב בתל צפית הינו ישוב פלשתי מובהק. בשלב זה הייתה העיר הפלשתית גת חברה במעין קונפדרציה של חמש הערים המרכזיות של ארץ פלשת (גת, עקרון, אשדוד, אשקלון ועזה) ערים ראשיות אלו ידועות במקרא כחמשת סרני פלשתים.
בראשית התקופה הישראלית ה-2 (1000-586 לפנה"ס) המקבילה לתקופת המלוכה במקרא, נזכרת העיר גת תכופות במקרא. מעיר זו הגיע גולית הפלשתי שנלחם מול רועה ישראלי צעיר בשם דוד. מאוחר יותר נזכר אכיש מלך גת אצלו מצא דוד מחסה בבורחו מפני המלך שאול. בשלב כלשהו ככל הנראה עם עלייתו של דוד לכס המלוכה בישראל, התפרקה הקונפדרציה הפלשתית וגת הפכה לעיר ממלכה עצמאית כיתר עריה המרכזיות של פלשת. בחפירות הארכיאולוגיות המתנהלות ברחבי תל צפית מדי שנה מאז שנת 1996 נחשף ממצא מעניין במיוחד. זהו שבר של קערה מהמאה ה-10 לפנה"ס ועליה כתובת בכתב האלף בית (בסגנון "הפרוטו-כנעני"): "אלות... ולת...". לדברי פרופ' אהרון מאיר מנהל החפירות במקום, הכתוב מציג שני שמות של אנשים פלשתיים הדומים לשם המקראי "גולית". ע"פ הממצא הארכיאולוגי העיר גת בשלב זה ועד למחצית השניה של המאה ה-9 לפנה"ס התפרשה על שטח של למעלה מ-400 דונם והייתה ככל הנראה העיר החשובה והמרכזית בכל ארץ פלשת בתקופה זו. עיר זו חרבה בשרפה עזה ככל הנראה על ידי חזאל מלך ארם כמתואר במקרא. החפירות הארכיאולוגיות חשפו מערכת מצור מונומנטאלית, הקדומה ביותר בעולם כולו!!!
העיר גת אומנם התאוששה מהחורבן אם כי היא לא חזרה להיות העיר הגדולה והמשגשגת מהתקופה הקודמת ושטחה הצטמצם משמעותית. עיר זו כפי שעולה מהממצא הארכיאולוגי קשורה מאוד בממלכת יהודה ונראה אף שבשלהי המאה ה-8 לפנה"ס בתקופת מלכותו של חזקיהו הייתה העיר תחת חסותה של ממלכת יהודה. מסעו של סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה"ס לארץ יהודה פגע ככל הנראה גם בעיר גת שכן הישוב שנוסד במאה ה-7 לפנה"ס בתל צפית הינו קטן ושולי למדי.
הפעילות בתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) בתל צפית מיוצגת בעיקר בבור גניזה שנחשף במרומי התל (בחפירות הישנות משלהי המאה ה-19 לספירה). בבור נחשף מצבור של חפצי פולחן רבים ומגוונים. כמו כן נמצאו שברי חרסים מהתקופה על התל המעידים על התיישבות במקום.
בתקופות הקלאסיות קרי בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס), התקופה הרומית (63 לפנה"ס-332 לספירה) והתקופה הביזנטית (332-638 לספירה) ישנן עדויות מעטות בלבד לפעילות על תל צפית ונראה שהאתר לא נושב בתקופות אלו. הדברים אמורים גם לגבי התקופה הבאה היא התקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה).
שינוי של ממש ניכר בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה). בתקופה זו נבנתה במרומי התל מצודה צלבנית קטנה שזכתה לשם בלאנש גארד (המצודה הלבנה). הייתה זו אחת משרשרת של מצודות שנבנו במחצית הראשונה של המאה ה-12 סביב העיר אשקלון שנשלטה ע"י הערבים בתקופה זו (העיר אשקלון נכבשה ע"י הצלבנים רק בשנת 1153 לספירה). בשלב מאוחר יותר הורחבה המצודה ואף נוסד בסמוך לה כפר חקלאי קטן. המצודה והכפר נכבשו בשנת 1191 לספירה, בידי כוחותיו של צאלח א-דין, אולם חזרו לרשות הצלבנים בראשית המאה ה-13 לספירה. בשנת 1244 נכבש המקום בשנית ע"י המוסלמים ומצודת בלנש גארד פורקה.
בתקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) נוסד במקום הכפר הערבי תל א-צאפי שהתקיים עד לשנת 1948 עת כבשו כוחות צבא ההגנה לישראל במבצע 'יואב' את המקום.