תל צובה

מיקום האתר: בסמוך לקיבוץ צובה
תקופת האתר: תקופות שונות

תל צובה השוכן בתחומי קיבוץ צובה, הינו תל ארכיאולוגי עתיק המזוהה עם הישוב המקראי צובה, ממנו הגיע יגאל בן נתן אחד מגיבורי דוד המלך. באתר נערכו חפירות ארכיאולוגיות מצומצמות מהן עולה כי המקום נושב ברציפות החל מהתקופה הישראלית ה-2 (1000-586 לפנה"ס) ועד התקופה הביזנטית (324-638 לספירה). בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) נבנתה על שרידי הישוב הביזנטי, בין השנים 1140-1160 לספירה, מצודה צלבנית שזכתה לשם בלמונט קרי ההר היפה. המבצר התקיים זמן קצר בלבד שכן לאחר קרב קרני חיטין שנערך בשנת 1187 ובמהלכו הובסו הצלבנים, נכנעו תושבי מבצר בלמונט לכוחותיו של צאלח א-דין, שהורה על הריסת המבצר. בתקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) הוקם על שרידי המבצר הצלבני הכפר הערבי צובא. כפר זה המשיך להתקיים גם במהלך התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה). בשנת 1834 ברחו לכפר צובא בני משפחת אבו גוש (על שמם הישוב אבו גוש הסמוך לתל צובה) יחד עם נאמניהם לאחר שמרדו בשלטון מצרים. שליט מצרים אברהים פחה כבש את המקום והרס את המצודה בראש ההר. בתקופת המנדט הבריטי (1917-1948) הייתה בתחומי הכפר מצודה קטנה לשמירת הדרך לירושלים. במלחמת העצמאות שימש הכפר (בדומה לכפר ששכן בקסטל הסמוכה) בסיס לכוחות הערבים שניסו לחסום את הדרך שהובילה לירושלים. זמן קצר לאחר מכן נכבש הכפר על ידי צבא ההגנה לישראל. במקום ניתן לראות כיום את שרידי הכפר הערבי החרב צובא, את שרידי המבצר הצלבני בלמונט, וכן בורות, מערות וקברים מתקופות שונות.