תל ערד

מיקום האתר: כ-9 ק"מ מצפון מערב לעיר ערד
תקופת האתר: תקופות שונות

תל ערד השוכן כ-9 ק"מ מצפון מערב לעיר המודרנית ערד, הינו אתר ארכיאולוגי קדום בארץ ישראל, הממוקם בצד דרך עתיקה מהר יהודה אל הר הנגב. חוקרים רבים מזהים את התל עם העיר המקראית ערד. תל ערד נחלק בבירור לשני חלקים:
העיר התחתונה: גודלה כ-100 דונם והיא נושבה לראשונה בתקופה הכלקוליתית (4500-3300 לפנה"ס), אם כי הישוב העיקרי בה הוא מתקופת הברונזה הקדומה (3300-2200 לפנה"ס).
העיר העליונה (האקרופוליס): גודלה כ-10 דונם והיא נושבה החל מהתקופה הישראלית ה-1 (1200-1000 לפנה"ס) ועד לתקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה).
סביב שנת 3000 לפנה"ס חלה בארץ ישראל מהפכה יישובית של ממש - המהפכה העירונית. לראשונה בתולדות ארץ ישראל החלו להיבנות ישובים גדולים המתאפיינים במבנים ציבוריים שונים, תרבות חומרית מפותחת, ביצורים מסיביים והחשוב מכל תוכנית יישובית ברורה שהוגדרה מראש. אלמנטים חדשים אלה, מעידים על תהליך של ריבוד חברתי ותפיסה יישובית שונה לחלוטין ממה שהיה עד לאותה התקופה, ולמעשה מהווים את ראשית העיור בארץ ישראל. בתקופה זו העיר התחתונה שבתחומי תל ערד היא אחת הערים הגדולות והחשובות בארץ ישראל מתקופת הברונזה הקדומה. עיר זו הוקפה בחומה מסיבית שהיקפה הכולל כ-1200 מטרים, ולה מגדלים רבים ומספר שערים שאת שרידיהם ניתן לראות עד היום. בתוך העיר הוקמו רשת רחובות מסועפת, מבני ציבור שונים (ארמונות, מקדשים, שווקים, מחסנים ועוד) ומאגר מים גדול שמוקם בלב העיר, במקום הנמוך ביותר, שם נאגרו מי העיר. העיר שנוסדה בתחומי תל ערד התקיימה עד שנת 2600 לפנה"ס לערך חרבה וניטשה כמרבית הערים שנוסדו ברחבי ארץ ישראל בתקופה זו.
תל ערד נושב מחדש כאלף וחמש מאות שנים מאוחר יותר בשלהי המאה ה-12 לפנה"ס. בשלב הראשון היה הישוב בתל פרוז ובמרכזו במה ומזבח. החל מראשית התקופה הישראלית ה-2 (1000-586 לפנה"ס) המקבילה לתקופת המלוכה המקראית, הוקמה בתחומי תל ערד מצודה שחרבה ונבנתה מחדש לא פחות משש פעמים לאורכה של כל התקופה. במחצית השנייה של התקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) לאחר פרק זמן שהאתר עמד בחורבנו, נבנתה במקום מצודה קטנה יותר מזו של התקופה הישראלית שחרבה בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס). במאה ה-3 לפנה"ס נבנה במקום מגדל הלניסטי שחלש על האזור ונחרב במאה ה-2 לספירה. בתקופה הרומית (63 לפנה"ס 324 לספירה) נבנה במקום מבצר שיצא משימוש עם כיבוש ממלכת הנבטים ע"י הרומאים בשנת 106 לספירה. הישוב בתל ערד התחדש רק בתקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה). על בסיס המצודה הרומית הוקמה כאן ככל הנראה אכסניה שחרבה במאה ה-8 לספירה. החל מהמאה ה-10 ועד למאה ה-19 שימש המקום בית קברות לבדואים.
תל ערד כיום הוא גן לאומי בניהולה של רשות הטבע והגנים הלאומיים. ניתן להתרשם במקום משרידי העיר הכנענית העתיקה וכן משרידי המצודה הישראלית בראשו של התל.