תל יבנה

מיקום האתר: העיר יבנה
תקופת האתר: תקופות שונות

תל יבנה הינו אחד התלים הגדולים והחשובים בשפלת החוף של ארץ ישראל הממוקם בתחומי העיר יבנה המודרנית. כאן מיקומה של העיר הקדומה יבנה (הנזכרת במקרא גם בשם יבנאל), עיר חשובה ומרכזית בתולדות ארץ ישראל, בשל מיקומה על "דרך הים", ציר התנועה והמסחר החשוב ביותר בימי קדם בין מצרים לסוריה ומסופוטמיה. יבנה נזכרת לראשונה במקרא כעיר גבול בין יהודה ופלשת, ונראה שהעיר "עברה ידיים" מספר פעמים בין שתי הממלכות היריבות. ספר דברי הימים מספר כי בתקופת שלטונו המלך עוזיהו ביהודה (758-768 לפנה"ס) נכבשה העיר המבוצרת מידי הפלשתים. בימי שלטונו של יאשיהו מלך יהודה (640-609 לפנה"ס) נכבשה יבנה ים והפכה לעיר הנמל של יבנה. יבנה חרבה בידי נבוכדנאצר מלך בבל בעת מסעו לכיבוש ארץ יהודה בשנת 586 לפנה"ס.
בתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) נמסרו הערים יבנה ועיר הנמל יבנה ים לידי הפניקים. בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) נקראה העיר ימניה ורוב תושביה היו יוונים. השליט החשמונאי יוחנן הורקנוס ה-1 (134-104 לפנה"ס) כבש את העיר מידי היוונים ובנו המלך אלכסנדר ינאי (103-76 לפנה"ס) דאג להושיב בעיר אוכלוסיה יהודית. העיר יבנה התפרסמה בעיקר לאחר המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה), שכן עם חורבנה של ירושלים עברה הסנהדרין בראשותו של רבן יוחנן בן זכאי לעיר יבנה. לאחר מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) כאשר הוטלו גזרות כבדות על הישוב היהודי ביהודה, עברה הסנהדרין לגליל והעיר יבנה ירדה מגדולתה.
בתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) הייתה יבנה עיירה קטנה בשם אובנה שתושביה נוצרים ושומרונים. הכיבוש הערבי בשנת 638 לספירה לא שינה מהותית את מעמדו של הישוב.
בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) קיבלה יבנה מעמד חשוב במיוחד שכן בתחומי היישוב הוקמה מצודה חזקה בשנת 1141 שנקראה איבלין (יבנה בצרפתית). השם איבלין אומץ על ידי משפחת אצילים ששלטה במצודה, ומאוחר יותר התפרסמה כאחת המשפחות החשובות ביותר בממלכה הצלבנית בירושלים ובקפריסין. איבלין שימשה כנקודה אסטרטגית במערכת הביצור הצלבני בארץ ישראל, שכן מדרום לה שכנה העיר אשקלון שהוחזקה בשלב זה על ידי המוסלמים.
בתקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) המשיכה יבנה להיות ישוב חשוב באזור. במקום הכנסייה מהתקופה הצלבנית נבנה במקום מסגד שזכה לשם א-ג'אמע אל-כביר (המסגד הגדול).
בתקופה העותומאנית (1516-1917) שכן על התל הכפר ערבי יבנא שתושביו עסקו בחקלאות.

במסגרת מלחמת העצמאות בשנת 1948 נכבש המקום ע"י צבא ההגנה לישראל ומאז התפתחה יבנה מאוד והפכה לעיר מן המניין במרחב שפלת יהודה (בשנת 1986). יחד עם זאת נעשו בדרך לא מעט טעויות חלקן הרסניות במיוחד. בשנת 1950 הורה מפקד פיקוד דרום דאז האלוף משה דיין לפוצץ את המסגד העתיק וזאת על אף המחאות שהגישו אנשי מחלקת העתיקות של מדינת ישראל (לימים רשות העתיקות) והעומד בראשה שמואל ייבין. כיום תל יבנה הינו אתר שומם ומוזנח, שרידיו מתפוררים, ועל צריח הכנסייה/המסגד העתיק, השריד היחיד שנותר מתפארתו של המקום, מתנוססות כתובות גרפיטי מכוערות. לאחרונה החלו חפירות ארכיאולוגיות בתל יבנה שממצאיהן עדיין לא פורסמו.