תל חי

מיקום האתר: בסמוך לקיבוץ כפר גלעדי
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

תל חי נוסד כישוב חקלאי קטן בראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, השוכן כיום כ-3 ק"מ צפונית לעיר קריית שמונה. הישוב תל חי הוקם על שטחים בגליל העליון שנרכשו ע"י הברון רוטשילד בשלהי המאה ה-19. על חלקו הארי של השטח נבנתה בשנת 1896 המושבה מטולה, ובראשית המאה ה-20 נמסרו שטחים לא מעובדים בסמוך למטולה לידי חלוצים ומתנדבים במטרה לפתח ולעבד את הקרקע. בשנת 1907 החל לפעול במקום משק חקלאי קטן שקיבל את השם תל חי בהתאמה לשמה הערבי של חורבה סמוכה שנודעה בפי הערבים בשם טלח'ה.
בשנת 1916 הוקם בסמוך לתל חי הישוב כפר גלעדי על ידי חברי אגודת "השומר" שנוסדה בשנת 1909 בגליל במטרה להגן על היישוב היהודי בארץ ישראל.
בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1914-1918), בזמן כשהארץ עדיין נשלטה על ידי העותומאנים, התיישבה בתל חי קבוצה קטנה של ותיקי ארגון "השומר", שעסקה במרעה וצאן בסביבה.
בשנת 1919 נוסד על ידי תנועת השומר ישוב יהודי נוסף בסמוך לתל חי וכפר גלעדי שזכה לשם חמארה. לאחר כיבוש הגליל על ידי הצבא הבריטי עברו 'אצבע הגליל' וישוביה: תל חי, כפר גלעדי, מטולה וחמארה לידי השלטון הצבאי הצרפתי בהתאם להסכם חשאי שנחתם בין בריטניה לצרפת ונודע בשם הסכם סייקס-פיקו. ע"פ ההסכם חולק למעשה אזור המזרח התיכון שהיה טרם מלחמת העולם הראשונה בשליטת העותומאנים בין המעצמות בריטניה וצרפת.
בראשית שנת 1920 מרדו הערבים בשלטון הצרפתי והחלו בהתקפות על הישוב היהודי באזור אצבע הגליל. זמן קצר לאחר ההתקפות ננטשה המושבה מטולה ואילו אנשי תל חי וכפר גלעדי שלא רצו לעזוב את המקום הזעיקו תגבורת מהישוב היהודי במרכז הארץ. לקריאת הישובים נענו רק קומץ מתנדבים בפיקודו של יוסף טרומפלדור (שהגיע מאזור יהודה) במטרה לסייע בהגנה על הישובים. באחד במרץ 1920 הגיעו לישוב תל חי כאמל אפנדי (בנו של שייך הכפר הבדואי הסמוך חלסה) ועימו קבוצה גדולה של ערבים חמושים, בדרישה להיכנס ולבדוק אם יש כוחות צרפתים בישוב. מפקד המקום יוסף טרומפלדור אישר לכאמל וקומץ מאנשיו להיכנס חמושים ולהיווכח שאין בו כוחות צרפתים. במהלך הביקור, בזמן ששהה במבנה "העליה" (המבנה המרכזי בחצר תל חי) החליט כאמל להחרים בכוח את נשקם של מתיישבי תל חי. בשלב זה הורה טרומפלדור ללוחמים היהודים לפתוח באש על כאמל ואנשיו. עד מהרה התלקחה האש והלוחמים היהודים מצאו עצמם בשתי חזיתות: אחת בתוך הישוב מול כאמל ואנשיו, והשניה מול כוח ערבי גדול בהרבה שהמטיר אש על הישוב מבחוץ. הנסיון לסגור את השער בכדי לא לאפשר לכוחות מבחוץ לפשוט על הישוב צלח אם כי במחיר כבד. שלושה כדורים פגעו בבטנו של מפקד הכוח יוסף טרומפלדור ופצעו אותו קשה. הערבים לא הצליחו לכבוש את הישוב אולם בשל האבדות הקשות שספגו המגינים הם נאלצו לעבור בחשיכת הלילה אל כפר גלעדי ומשם לסגת יחד עם תושבי הכפר אל הישוב איילת השחר שהיה בתחום שליטתם של הבריטים. עם עזיבת הלוחמים את המקום חדרו הערבים לישוב תל חי והעלו אותו באש. בסיפורי הגבורה של קרב תל חי ובמורשת ארץ ישראל נחרט משפטו האחרון של יוסף טרומפלדור לפני מותו: "טוב למות בעד ארצנו". כעבור מספר שבועות לאחר נטישת המקום חזרו תושבי תל חי וכפר גלעדי ליישוביהם, שיקמו אותם והקימו בין תל חי לכפר גלעדי אנדרטה לזכר יוסף טרומפלדור ושבעת הלוחמים שנהרגו בקרב. מעל קברם של הלוחמים הוצב הפסל המפורסם של האריה השואג שעיצב הפסל אברהם מלניקוב. על שמם של שמונת הנופלים נקראת העיר הסמוכה קריית שמונה.