תל דן

מיקום האתר: כ-ק"מ צפונית לקיבוץ דן
תקופת האתר: התקופה המקראית

תל דן השוכן למרגלות הר החרמון בסמוך לקיבוץ דן, הינו מהתלים הגדולים והחשובים בארץ ישראל. שמו של התל בערבית הוא תל אל קאדי (תל השופטים) ושטחו מוערך בכ-200 דונם.
בתחומי תל דן שכנה עיר כנענית חשובה לאורך התקופה הכנענית כולה (3330-1200 לפנה"ס). עיר זו ידועה במקרא, בספר יהושע, בשמות לשם וליש.
בתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפנה"ס) נזכרת העיר ליש בכתבי המארות המצריים (קללות שרשמו המצרים על פסלונים או קערות חרס וכוונו לערי כנען) מהמאה ה-18 לפנה"ס, בהם נזכר מלך העיר חורון -אב, וכן בתעודות העיר מארי שבסוריה. החפירות הארכיאולוגיות בתל דן חשפו מתקופה זו שער עיר מקומר. זהו ככל הנראה שער הקשת הקדום ביותר שנמצא בעולם!!!
בראשית התקופה הכנענית המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס) נכבשה העיר ליש במסגרת כיבושה של ארץ כנען בידי תחותמיס ה-3 מלך מצרים.
בתקופה הישראלית הראשונה (1200-1000 לפנה"ס) הישוב בתל דן הוא מהישובים הגדולים בארץ ישראל ומתפרס על שטח התל כולו. בתל נמצאו כלים רבים וכן כורים ומפוחים המעידים על תעשיית הברזל בעיר. עיר זו מזוהה עם בני שבט דן שנטשו את נחלתם במרכז הארץ ועלו צפונה. בתקופה הישראלית השניה (1000-586 לפנה"ס) נודעה דן כאחת משני מרכזי הפולחן החשובים בממלכת ישראל. מרכזים אלו בנה מלכה הראשון של ממלכת ישראל ירבעם בן נבט (935-914 לפנה"ס) והן מוקמו אסטרטגית בגבולות הממלכה: דן בגבולה הצפוני של הממלכה, ובית אל בגבולה הדרומי. החפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום חשפו את ביצורי העיר הישראלית, וכן את את המתחם הפולחני המקודש. בשנת 1993 נחשפה תגלית מרעישה באתר "כתובת תל דן".
זוהי הכתובת החוץ מקראית הראשונה בה נזכר "בית דוד" כשם מקביל לממלכת יהודה, על שם מייסד השושלת דוד המלך. הכתובת משויכת לחזאל מלך ארם והיא מהמאה ה-9 לפנה"ס. הכתובת הוצבה בעיר דן לאחר שנכבשה בידי חזאל, וכיום היא מוצגת במוזיאון ישראל בירושלים.
העיר דן חזרה לידי ממלכת ישראל ככל הנראה בתקופתו של ירבע השני מלך ישראל (783-743 לפנה"ס) אם כי זמן לא רב לאחר מכן היא נכבשה שוב ע"י תגלת פלאסר מלך אשור בשנת 732 לפנה"ס. הכיבוש האשורי לא הביא לשינוי מהותי בחיי היום יום בעיר דן כפי שעולה מהממצא הארכיאולוגי במקום, וזאת למרות שלכאורה נערכו חילופי אוכלוסין בעקבות נפילת ממלכת ישראל. עם הזמן הלך ודעך הישוב בתל דן אולם המתחם הפולחני המשיך להתקיים ברצף ללא שינויים מהותיים. אופיו של הישוב בתל דן במהלך התקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) אינו מספיק נהיר, אם כי המתחם הפולחני של הישוב הקודם המשיך להתקיים גם בתקופה זו.
בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) חלה תנופה משמעותית בהתפתחות הישוב במקום כפי שמעידים השרידים הרבים שנמצאו בתל. המתחם הפולחני העתיק המשיך למלא את ייעודו, ואף ביתר שאת, גם בתקופה זו. באתר נמצאה כתובת דו לשונית ביוונית וארמית: "לאל אשר בדן".
בתקופה הרומית (63 לפנה"ס-324 לספירה) התרכז הישוב במערב התל. המתחם הפולחני המשיך להתקיים אם כי בשינויים מהותיים. המקום נושב עד לשלהי התקופה, נעזב ולא נושב עוד עד ימינו.
תל דן נמצא כיום במסגרת שמורת הטבע דן בניהולה של רשות הטבע והגנים הלאומיים. במקום ניתן להתרשם מהשער הכנעני המקומר, אתר הפולחן המיוחס לימי ירבעם, שער העיר מהתקופה הישראלית, ומשמורת הטבע היפה ובה טחנות קמח מהמאה ה-19 לספירה.

כתובת תל דן
1. { }מר.ע { }וגז {ר }
2. { }אבי.יסק{.עלוה.בה}תלחמה.בא{בי}
3. וישכב.אבי.יהך.אל{.אבהו}ה.ויעל.מלכי{ש}
4. ראל.קדם.בארק.אבי.{.ו}המלך.הדד{.}א{ותי}
5. אנה.ויהך.הדד.קדמי{.ו}אפק.מן.שבע{--- }
6. י.מלכי.ואקתל.מל{כן. }. אסרי.א{לפי.ר}
7. כב.ואלפי.פרש.{ואקתל.אית.יהו}רם.בר{אחאב.}
8. מלך.ישראל.וקתל{ת.אית.אחז}יהו.בר{יהורם.מל}
9. ך.ביתדוד.ואשם.{אית.קרית.הם.חרבת.ואהפך.א}
10. ית.ארק.הם.ל{ישמן }

פירוש כתובת תל דן
1. וגזר...
2. אבי. עלה (על מלך ישראל) בהילחמו באבי
3. וישכב אבי, הלך אל אבותיו. ויבוא מלך
4. ישראל קודם לארץ אבי. וימלך הדד אותי
5. אני. וילך הדד לפני ואצא משבע (מחוזות?)
6. ממלכתי ואהרוג, מלכיהם. ואאסור אלפי
7. רכב ואלפי פרשים. אני הרגתי את יהורם בן אחאב
8. מלך ישראל והרגתי את אחזיהו בן יהורם מלך
9. בית-דוד. ואשים את עריהם חורבות ואהפוך
10. את ארצם לשממה...