תל דור

מיקום האתר: בסמוך לקיבוץ נחשולים
תקופת האתר: תקופות שונות

תל דור השוכן על שפת הים התיכון בסמוך לקיבוץ נחשולים לא הרחק מעתלית, ממוקם באזור טבעי מפורץ המותאם למעגן ספינות. מיקומו האסטרטגי של התל הפך את דור לעיר נמל מרכזית ונקודת מפגש בין מזרח למערב לאורך העת העתיקה כולה. שטחו של התל נאמד בכ-300 דונם והוא ללא ספק אחד התלים הגדולים והחשובים ברחבי ארץ ישראל.
תל דור נוסד לראשונה כעיר נמל כבר במהלך התקופה הכנענית התיכונה (2000-1500 לפנה"ס).
בתקופה הכנענית המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס) בזמן שארץ כנען היתה תחת שלטונם הישיר של פרעוני מצרים, דור היא אחת מערי הנמל החשובות והמשגשגות בתקופה זו בארץ ישראל. עיר זו נזכרת בכתובת עתיקה שנמצאה בנוביה מימי רעמסס ה-2 (המאה ה-13 לפנה"ס).
במקרא נזכרת העיר דור הכנענית כעיר שנכבשה ע"י בני ישראל בראשותו של יהושע בן נון במסגרת המלחמה כנגד יבין מלך חצור שעמד בראש קואליציה של ערי ממלכה שדור נמנית עליהן.
בתקופה הישראלית הראשונה (1200-1000 לפנה"ס) העיר דור מיושבת על ידי הת'כר אחת מהקבוצות האתניות המרכיבות את "גויי הים" (בין יתר הקבוצות שהרכיבו את "גויי הים" נמנים גם הפלשתים המוכרים היטב מן המקרא). בשלב זה דור הינה עיר גדולה המתפרשת על שטח התל כולו. חומת העיר דור מתקופה זו הינה אחד הביצורים החזקים והמרשימים ביותר של "גויי הים" שהתגלו עד כה בארץ ישראל. זוהי חומה מאסיבית המגנה על העיר ממזרח וסמוכה לה סוללת חול מצופה בטין המספקת תמיכה נוספת. על העיר דור בתקופה זו ניתן ללמוד ממכתבי ואן אמון. ואן אמון הינו פקיד מצרי בכיר שנשלח סביב שנת 1100 לפנה"ס לקנות ארזים מהעיר גבל שבארץ הלבנון במטרה לשפץ את המקדש בעיר תבי. בדרכו צפונה חנה ואן אמון בעיר דור ונשדד ע"י בני המקום. בדר מלך הת'כר לא התייחס לתלונת ואן אמון וסרב לקחת אחריות על המעשה ובשל כך בהמשך דרכו צפונה שודד ואן אמון ספינה דורית כנקמה. העיר דור מתקופה זו חרבה בשריפה אדירה. בשלהי התקופה הישראלית הראשונה מיושבת דור על ידי הפניקים (עם כנעני של יורדי ים שמרכזו בחופי לבנון).
בתקופה הישראלית השנייה (1000-586 לפנה"ס) חוסה העיר הפניקית דור תחת שלטון ישראלי. המקרא מציין את דור כאחת מנפות ממלכת שלמה עליה הופקד הנציב בן אבינדב חתנו של המלך. לעיר בתקופה זו שער ארבעה-תאים האופייני לערים ישראליות נוספות באותה התקופה. בשנת 732 לפנה"ס נכבשה דור ע"י תגלת פלאסר ה-3 מלך אשור, ומאז הפכה העיר מרכזה של פחווה אשורית שהשתרעה מהכרמל ועד יפו. דור לא נחרבת בזמן הכיבוש, והאשורים הופכים אותה לעיר תעשייתית גדולה ומשגשגת מאי פעם. בתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) נשלטת דור על ידי הצידונים כפי שמעידה כתובת אשמנעזר, וממשיכה בה התרבות הפניקית. התקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) בדור ניכרת בכיבושים חוזרים ונשנים של העיר על ידי טוענים שונים לכתר. בתקופה זו דור הינה עיר תעשייתית העוסקת בבניית ספינות וייצור צבע הארגמן. דור נכבשת על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי (103-76 לפנה"ס) ומסופחת לממלכת יהודה, עד אשר כבש המצביא הרומי פומפיוס את ארץ ישראל בשנת 63 לפנה"ס והעניק עצמאות לערים הנוכריות ובניהן דור. מתקופה זו ואילך זוכה העיר דור (שנודעה בשם דורוס) למעמד אוטונומי בחסות הרומאים. עם התחזקות הנמל והעיר בקיסריה מאבדת דור מיוקרתה וניטשת לבסוף בשנת 235 לספירה.
בתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) נותרים במקום רק כפר דייגים קטן וכנסייה ששימשה כתחנה לעולי הרגל בדרך מקיסריה לירושלים. בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) נבנתה במערב התל מצודה צלבנית שזכתה לשם מרל. בתקופה העות'מאנית (1516-1917 לספירה) נבנה למרגלות התל כפר ערבי בשם טנטורה שניטש במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948.
בשנת 1891 הקים הברון דה-רוטשילד מפעל זכוכית וישוב יהודי קטן בקרבת מקום, במטרה להשתמש בחול מחוף הים כחומר גלם לייצור זכוכית לבקבוקי היין של יקב זיכרון יעקב ולמוצרי זכוכית נוספים. מנהל המפעל היה מאיר דיזנגוף (לימים ראש העיר הראשון של תל אביב) אולם הפרויקט נגנז בשנת 1895. מבנה המפעל משמש היום כמוזיאון קטן לממצאי החפירה בתל דור ('מוזיאון המזגגה'). בתל מתנהלות היום חפירות מחודשות בראשות משלחת מטעם האוניברסיטה העברית והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, בשיתוף מספר מוסדות אקדמאים מחו"ל.