תל גזר

מיקום האתר: כ-2 ק"מ צפונית לישוב כרמי יוסף
תקופת האתר: תקופות שונות

תל גזר השוכן בשפלה הצפונית, כ-8 ק"מ מדרום מזרח לעיר רמלה, הינו אחד התלים הגדולים והחשובים בהיסטוריה הקדומה של ארץ ישראל. תל גזר הממוקם באחד מצמתי הדרכים החשובים בארץ ישראל הקדומה, נושב לראשונה במהלך התקופה הכלקוליתית (4500-3300 לפנה"ס).
במהלך התקופה הכנענית הקדומה (3300-2200) שכן בתל גזר ישוב פרוז. תופעה מעט תמוהה שכן כל יתר האתרים הגדולים והחשובים ששכנו במקומות אסטרטגיים בארץ ישראל בתקופה זו, היו מבוצרים בחומות מסיביות במיוחד. נראה שהישוב שהתקיים בתחומי תל גזר בתקופה זו היה משני. עיר של ממש שכנה בתל גזר לראשונה רק בתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפנה"ס). היתה זו עיר גדולה ומשגשגת שהתפרשה על כל שטחו של התל (כ-130 דונם).
בתקופה הכנענית המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס) התקיימה בתל גזר עיר חשובה כפי שהדברים באים לידי ביטוי הן במכתבי אל עמרנה (חליפת מכתבים בין מלכי מצרים לבין ערי כנען) והן בממצא הארכיאולוגי. העיר גזר נזכרת גם בשלהי התקופה בכתובת של פרעה מרנפתח הידועה בשם "אסטלת ישראל", בה מתפאר המלך בין היתר בכיבוש הערים גזר אשקלון וינועם.
בתקופה הישראלית הראשונה (תקופת טרום המלוכה 1200-1000 לפנה"ס) התקיים בתל גזר ישוב בעל אופי פלשתי מובהק. בראשית התקופה הישראלית השנייה (1000-586 לפנה"ס) עוברת גזר לידי הממלכה המאוחדת (המאה ה-10 לפנה"ס). המקרא מציין כי מלך מצרים כבש את העיר גזר, ונתן אותה במתנה לשלמה המלך שנשא את בתו לאישה. בחפירות שנערכו במקום בראשית המאה ה-20 מטעם הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF)ברשותו של הארכיאולוג מקאליסטר, נמצא לוח קטן כתוב בעברית קדומה מהמאה ה-10 לפנה"ס, ועליו רשימת עבודות חקלאיות המותאמות לחודשי השנה. לוח זה ידוע בשם לוח גזר או כתובת גזר. הלוח שנמצא בשנת 1908 בזמן שארץ ישראל הייתה תחת שלטון העותומאנים, נשלח לתורכיה ומוצג כיום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. כמו כן נחשף מתקופה זו שער העיר הישראלית המיוחס למלך שלמה.
העיר גזר הישראלית חרבה במסעו של מלך אשור תגלת פלאסר ה-3 שנערך בשנת 732 לפנה"ס. על תבליט מארמונו של תגלת פלאסר שנמצא בחפירות העיר האשורית העתיקה כלח (תל נמרוד), כיום בתחומי עיראק, מתואר בפרוטרוט המצור שהושם על העיר גזר.
נראה שהעיר עברה לידי ממלכת יהודה בתקופתו של המלך חזקיהו (728-699 לפנה"ס) וחרבה שנית ע"י המלך האשורי סנחריב במסעו לארץ יהודה בשנת 701 לפנה"ס.
תל גזר נשאר חרב במשך מאות שנים, והישוב בו התחדש רק במאה ה-4 לפנה"ס במהלך התקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס). בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) הייתה גזר עיר מעורבת בה ישבו יהודים ונוכרים ונודעה בשם גזרה. בחיבור חשמונאים א' מסופר כי העיר גזר יחד עם ערים נוספות ברחבי יהודה בוצרו ע"י בכחידס מפקד הצבא הסלבקי במלחמתו כנגד החשמונאים. ביצורה של העיר לא הועיל שכן בשנת 142 לפנה"ס צר שמעון לבית חשמונאי על העיר וכבשה. בנו של שמעון, יוחנן הורקנוס, שהיה למפקד הצבא, בנה בעיר מצודה וקבע בה את מטהו.
החל מראשית התקופה הרומית (63 לפנה"ס- 324 לספירה) החל בהדרגה לרדת מעמדה של העיר גזר עד שהיא נעלמה כמעט כליל מהמפה היישובית. תל גזר בתקופה הביזנטית (332-638 לספירה) הוא ישוב חקלאי קטן ודל למדי שחרב בכיבוש הפרסי בשנת 614 לספירה.
לטענת חוקרים אחדים התקייים בתל גזר בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) ישוב נוצרי שנשא את השם "מונט גיזארד" קרי הר גזר, אם כי בהתאם לממצא הארכיאולוגי (ולמעשה לחוסר הממצא) אין לקביעה זו בסיס של ממש.
במהלך התקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) נעשה שימוש בתל גזר כבית קברות. בתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה) הוקם בשולי התל הכפר הערבי אבו שושה שהתקיים במקום עד לשנת 1948 עת נכבש הכפר בידי כוחות צבא ההגנה לישראל.
תל גזר כיום הינו גן לאומי פתוח והגישה אליו לא כרוכה בתשלום. באתר ניתן לראות את מצבות האבן הגדולות מתקופת הברונזה התיכונה, את שער שלמה מהתקופה הישראלית, מפעל המים המרשים אף הוא מהתקופה הישראלית ועוד.

כתובת לוח גזר ופירושו
ירחו אספ- שני חודשי אסיף (תשרי-חשוון)
ירחו זרע- שני חודשי זריעה (כסלו-טבת)
ירחו לקש- שני חודשי זריעה מאוחרת (שבט-אדר)
ירח עצד פשת- חודש קציר הפשתה (ניסן)
ירח קצר שערם- חודש קציר השעורה (אייר)
ירח קצר וכל- חודש סיום הקציר (סיוון)
ירחו זמר - שני חודשי זמירת הגפנים/בציר הענבים (תמוז-אב)
ירח קץ- חודש קטיף פירות הקיץ (אלול)

אבי - אביה שמו של בעל הלוח רשום בצד