תל באר שבע

מיקום האתר: כ-ק"מ מזרחית לעיר באר שבע
תקופת האתר: התקופה המקראית

תל באר שבע הינו תל קטן (כ-12 דונם) השוכן בסמוך למפגש הנחלים- נחל באר שבע ונחל חברון בסמוך לעיר המודרנית באר שבע. מרבית החוקרים מזהים בתל זה את העיר באר שבע המקראית. היישוב הראשון שנוסד על תל באר שבע מתוארך לתקופה הישראלית ה-1 (1200-1000 לפנה"ס) המקבילה לתקופת השופטים המקראית. בראשית התקופה הייתה באר שבע ישוב ארעי של סוכות, אוהלים ובורות מגורים, שעיקר פרנסתו נשען על גידול צאן ובקר. במהלך המאה ה-11 לפנה"ס השתנה האתר ובמקום החלו להבנות בתי קבע. ככל הנראה בשלב זה נבנתה באר מים שעומקה כ-70 מטרים והיא באר המים העמוקה ביותר ברחבי הנגב. לאורך כל התקופה היה הישוב פרוז (ללא ביצור). בתקופה הישראלית ה-2 (1000- 586 לפנה"ס) המקבילה לתקופת המלוכה בישראל, באר שבע היא עיר מנהל מבוצרת. עיר זו על כל שלביה הייתה מתוכננת מראש בקפידה על רחובותיה ומבניה השונים, ולה מפעל מים משוכלל המעיד על יכולת אדריכלות הנדסית גבוהה במיוחד.
בתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) נחפרו בשטחי תל באר שבע עשרות בורות שנועדו לאחסון ונראה שהמקום בשלב זה שימש כמרכז אספקה במרחב הנגב.
בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) נוסד במקום מקדש ממנו נותר בסיס האבן למזבח. בראשית התקופה הרומית (63 לפנה"ס עד 324 לספירה) נבנתה בתל מצודה גדולה ובה בית מרחץ. במאה ה-3 לספירה נבנתה בשטחי התל מצודה חדשה אשר שופצה במהלך התקופה הערבית הקדומה (638-1099 לפנה"ס). תל באר שבע הינו גן לאומי בהנהלת רשות הטבע והגנים הלאומיים. חלקים נרחבים מהעיר המקראית שומרו ושוחזרו וניתן להתרשם במקום מהבאר העמוקה, רחובות העיר, המחסנים, מבני הציבור, הבתים הפרטיים, החומה, השערים ומאגר המים. מוצג מיוחד במינו הינו מזבח הקרנות המשוחזר, שחלקים ממנו התגלו באתר. בשנת 2005 הוכרז תל באר שבע יחד עם תל מגידו ותל חצור, במסגרת אתרי המקרא, כאתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסקו.