תל אשדוד

מיקום האתר: כ-5 ק"מ מדרום לעיר אשדוד
תקופת האתר: תקופות שונות

תל אשדוד השוכן כ-5 ק"מ מדרום לעיר אשדוד הינו מגדולים והחשובים שבתילי ארץ ישראל.
תל אשדוד המתנשא לגובה של כ-50 מטר מעל פני הים נחלק לשניים: העיר העליונה (האקרופוליס) - שטחה כ-80 דונם והעיר התחתונה - שטחה כ-300 דונם. בתל זה חבויים שרידיה של העיר המקראית העתיקה אשדוד. החרסים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בחלקים נרחבים של תל אשדוד מעידים שהאתר נושב לראשונה כבר בתקופה הכלקוליתית (4500-3300 לפנה"ס).
תל אשדוד נושב גם בתקופה הכנענית הקדומה (3300-2200 לפנה"ס), אם כי עיר של ממש נוסדה במקום רק בשלב השני של התקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפנה"ס) סביב שנת 1700 לפנה"ס. בתקופה זו היתה אשדוד עיר ממלכה כנענית מבוצרת, בתחומי האקרופוליס בלבד. העיר אשדוד המשיכה להתקיים בשטחי האקרופוליס גם בתקופה הבאה היא התקופה הכנענית המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס). בתקופה זו נזכרת אשדוד במספר תעודות שנמצאו בארכיון העיר העתיקה אוגרית שבסוריה, מהן עולה שבין שתי הערים התנהלו קשרי מסחר ענפים.
בראשית התקופה הישראלית הראשונה (1200-1000 לפנה"ס) כבשו הפלשתים את אשדוד שהפכה להיות אחת מחמשת עריהם המרכזיות הידועות במקרא כחמשת סרני פלשתים (אשדוד, אשקלון, גת, עקרון ועזה). ערים אלו היו חברות במעין קונפדרציה פלשתית עד שלהי המאה ה-11 לפנה"ס. במהלך המאה ה-11 לפנה"ס מתפרשת העיר אשדוד אל מעבר לאקרופוליס ומקיפה את שטח התל כולו. במחצית הראשונה של המאה ה-10 לפנה"ס נכבשת העיר על ידי דוד המלך והופכת יחד עם ארץ פלשת כולה לשטח חסות של הממלכה הישראלית המאוחדת (1000-930 לפנה"ס).
עם התפרקותה של הממלכה המאוחדת סביב שנת 930 לפנה"ס חוזרת אשדוד להיות עיר ממלכה עצמאית. ספר דברי הימים מציין כי עוזיהו מלך יהודה (768-758 לפנה"ס) כבש את העיר אשדוד ובנה בה עיר חדשה שסרה למרותו. בשנת 734 נכבשה העיר ע"י תגלת פלאסר ה-3 מלך אשור והפכה לעיר ממלכה וסאלית המעלה מס לאימפריה האשורית. ממלכת אשדוד נזכרת גם בתעודות מימי המלך האשורי סרגון ה-2 (721-705 לפנה"ס). בתעודות אלה נזכר ימנ מלך אשדוד שהשתלט על הממלכה ומרד באשורים. ימנ הספיק לבצר בממלכתו את הערים אשדוד, אשדוד ים וגת, אם כי ממלכת אשדוד נכבשה בשנת 712 לפנה"ס במסע עונשין של מלך אשור. הדים לאירוע נזכרים גם במקרא בספר ישעיהו. בשנת 701 ערך המלך האשורי סנחריב מסע צבאי נוסף בעקבות גל מרידות שפקד את האזור. מתנת מלך אשדוד שלא היה בין המורדים התייצב לפני סנחריב, בכדי להביע את נאמנותו לריבון האשורי. את דעיכתה של האימפריה האשורית ניצל עד מהרה מלך מצריים פרעה פסתמיך ה-1 (664-610 לפנה"ס). ההיסטוריון היווני הרודוטוס מציין כי פסתמיך צר על העיר במשך 29 שנים עד שלבסוף עלה בידו לכבוש אותה. נראה שאשדוד נכללה לזמן מה בתקופת מלכותו של יאשיהו (640-609 לפנה"ס) בתחומי ממלכת יהודה כפי שמעידים ממצאים יהודאים מובהקים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות. אשדוד חרבה פעם נוספת בשנת 605 לספירה על ידי נבוכדנאצר מלך בבל. מלכה נלקח בשבי והעיר הפכה לפרובינציה בבלית.
בתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) שכנה בתל אשדוד עיר נוכרית חשובה שנכללה בתחומי הפרובינציה הפרסית אשדוד. פרובניציה זו נזכרת בספר נחמיה, המביע שאט נפש מנישואי תערובת של יהודים ונשים אשדודיות. בשנת 332 לפנה"ס נכבשה אשדוד ע"י אלכסנדר מוקדון.
בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) שכנה בתל אשדוד עיר יוונית משגשגת שנקראה אזוטוס. בשנת 147 לפנה"ס החריב יהונתן לבית חשמונאי את מקדש האל דגון בעיר. אשדוד נכבשה על ידי יוחנן הורקנוס החשמונאי (134-104 לפנה"ס) ונשארה בתחומי ממלכת יהודה עד שנת 63 לפנה"ס. בשנה זו ניתק המצביא הרומי פומפיוס את העיר אשדוד מיהודה והפכה מחדש לעיר נוכרית. בראשית שלטונו של המלך הורדוס (37-4 לפנה"ס) העניק לו הקיסר אוגוסטוס את העיר במתנה. במשך כל התקופה הרומית (63 לפנה"ס -324 לספירה) הייתה אשדוד עיר נוכרית גדולה ומשגשגת. עיר זו המשיכה לשגשג גם במהלך התקופה הביזנטית (324-638 לספירה). בתקופה זו הייתה אשדוד לעיר נוצרית מובהקת ומקום מושבו של בישוף. בראשית התקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה) בתקופת שלטונם של החליפים לבית אומייה (661-750 לספירה) ירדה קרנה של אשדוד ומעיר גדולה ומשגשגת הפכה לכפר חקלאי גדול שנקרא אסדוד.
בתקופת החליפים לבית עבאס שימש המקום בעיקר כתחנת דואר בין עזה לרמלה.
בתקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) נבנה על תל אשדוד חאן גדול ששימש כתחנה לגביית מס דרכים. התפתחות משמעותית בכפר חלה בעיקר במהלך התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה). במהלך המאה ה-19 היתה אשדוד מרכז חשוב לכל ישובי האזור ותושביה התפרנסו בעיקר ממסחר וחקלאות. במלחמת העצמאות בשנת 1948 במסגרת 'מבצע יואב' כבש צבא ההגנה לישראל את הכפר אסדוד. כיום כאמור נודע המקום בשם תל אשדוד.