תל אפק
מיקום האתר: כ-3 ק"מ ממזרח לפתח תקוהתקופת האתר: תקופות שונות
תל אפק הינו אתר עתיקות קדום השוכן בסמוך למקורות הירקון בצומת דרכים חשוב בארץ ישראל בעת העתיקה. בימינו ממוקם האתר כ-ק"מ מערבית לראש העין. תל זה ששטחו כ-120 דונם הוא מן התלים הגדולים והחשובים בארץ ישראל. הישוב הראשון בתל אפק נוסד לפני כחמשת אלפים שנה במהלך תקופת הברונזה הקדומה (3300-2200 לפנה"ס). בתקופה זו, כפי שעולה מהחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום, אפק היא עיר גדולה ומבוצרת, מהגדולות והחשובות בארץ ישראל. מבחינה היסטורית נזכרת העיר אפק לראשונה בתקופת הברונזה התיכונה (2000-1550 לפנה"ס), בכתבי המארות המצריים (סוג של מאגיה בצורת קללות שרשמו המצרים על צלמיות או קערות חרס מהמאה ה-19 וה-18 לפנה"ס, שכוונו לערי כנען). בכתבים אלו נזכר גם שליט העיר ינכאלו. בתקופת הברונזה המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס) נזכרת העיר אפק ברשימות כיבושיו של המלך המצרי תחותמיס ה-3 (1479-1425 לפנה"ס). בתקופה זו היתה אפק עיר ממשל מצרית. החפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום חשפו מבנה מרשים שזכה לכינוי "ארמון המושל" היות וככל הנראה שימש כמעונו הפרטי של שליט העיר אפק (את שרידי הארמון ניתן לראות כיום בתחומי הגן הלאומי). בחורבותיו של הארמון נמצאו תעודות ומכתבים בשפות שונות, המעידים על תפקיד חשוב ומרכזי שמילאה העיר אפק במערכת המנהל המצרי בכנען. במקרא נזכרת אפק כאחת הערים שכבשו בני ישראל בראשותו של יהושע בן נון, אולם שבטי ישראל לא התיישבו במקום שכן על פי הממצא הארכיאולוגי בתקופה הישראלית הראשונה (1200-1000 לפנה"ס) אפק הינה עיר פלשתית.
הממצא הארכיאולוגי מקבל חיזוק מספר שמואל בו מתואר קרב חשוב שנערך בסביבות העיר אפק בין בני ישראל שחנו באבן העזר (מזוהה כיום בעזבת צרטה על כביש מספר 5 מזרחית לראש העין) לבין הפלשתים שחנו בעיר אפק. במהלך הקרב הובסו הישראלים וארון הברית נשבה.
בראשית התקופה הישראלית השנייה (1000-586) עם הקמת הממלכה המאוחדת וכיבושה של אפק ע"י דוד המלך, נוסד במקום ישוב ישראלי. עיר זו נזכרת בשבר לוח מנינוה השייך למלך האשורי אסרחדון (680-669 לפנה"ס) כעיר גבול בארץ שומרון.
בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) נקרא המקום פגי (המעיינות) ובמקום שכנה מצודת גבול. בשנת 20 לפנה"ס בנה המלך הורדוס על שרידי הישוב אפק עיר גדולה שזכתה לשם אנטיפטריס על שם אביו של הורדוס, אנטיפטר האדומי. אנטיפטריס הייתה עיר חשובה ומשגשגת לאורך כל התקופה הרומית (63 לפנה"ס- 324 לספירה) אולם בראשית התקופה הביזנטית (324-638 לספירה) חרבה העיר ברעש אדמה אדיר ושוקמה רק חלקית על פסגת התל בלבד.
לאחר הכיבוש הערבי בשנת 638 לספירה בנו כאן החליפים לבית אומיה מצודה מלכותית.
בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) נבנתה מצודה חדשה שחרבה עם הכיבוש הממלוכי. בשנת 1571 נבנתה בהוראתו של הסולטאן סלים ה-2 מצודה חדשה שאת שרידיה ניתן לראות על התל גם כיום. תל אפק נמצא כיום בתחומי הגן הלאומי מקורות הירקון בניהולה של רשות הטבע והגנים הלאומיים. בסמוך לתל אפק במרחק של כ-ק"מ לכיוון דרום מזרח שוכן מגדל אפק.
נושאים קרובים:
אפק , אנטיפטריס , תל , תלים מקראיים , התקופה המקראית , תקופת המקרא , אתרי המקרא , אתרים מקראיים , עיר מקראית , ארכיאולוגיה , תנ"ך , התנ"ך , עיר פלשתית , התקופה הכנענית , התקופה הישראלית , התקופה העותומאנית , המלך הורדוס , גן לאומי , מצודה , נחל הירקון , ישראל , ארץ ישראל ,