תל אכזיב

מיקום האתר: כ-3 ק"מ מצפון לנהריה
תקופת האתר: תקופות שונות

תל אכזיב הממוקם כ-5 ק"מ מצפון לעיר נהריה, הינו אתר קדום בו שכנה בעבר לחופי הים התיכון עיר הנמל המקראית אכזיב. התל נושב לראשונה בתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפנה"ס) והמשיך להיות מיושב גם בתקופה הבאה היא התקופת הכנענית המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס). המקרא מציין כי עיר כנענית זו אשר שכנה בתחומי שבט אשר, לא נכבשה ע"י בני ישראל. מתקופת הממלכה המאוחדת ואילך (סביב שנת 1000 לפנה"ס) הייתה אכזיב עיר פניקית מרכזית שתושביה עסקו בעיקר במסחר ובתעשיית צבע שהופק מחלזונות. בשנת 701 לפנה"ס נכבשה העיר אכזיב ע"י סנחריב מלך אשור, במסעו השלישי לפניקיה וארץ ישראל.
בתקופה הפרסית (539-332 לפנה"ס) שכנה בתל אכזיב עיר נמל פניקית גדולה וחשובה.
בתקופה הרומית (63 לפנה"ס -324 לספירה) ובתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) הייתה אכזיב עיירה מעורבת השוכנת בגבולות ארץ ישראל ובה נוכרים בצד יהודים. העיירה אכזיב נזכרת הן במקורות היהודים והן במקורות הנוכרים מאותה תקופה.
בתקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה) שכנה במקום תחנת משמר חופים.
בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) הוקמה בראש התל מצודה קטנה, שהיוותה חלק ממערך ההגנה הצלבני, ונקראה קזל אימברט (מצודת אימברט). במחצית השניה של המאה ה-13 עבר המקום לידי אבירי המסדר הטבטוני (מסדר צלבני שאביריו היו ממוצא גרמני). אזור השליטה של המסדר הטבטוני היה הגליל המערבי ובין היתר החזיק המסדר גם במבצר מונפור ומבצר יחיעם.
בשנת 1271 נכבשה המצודה הצלבנית על ידי כוחותיו של הסולטאן הממלוכי בייברס.
בתקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) נוסד במקום כפר מוסלמי גדול שנקרא א-זב.
כפר זה המשיך להתקיים גם בתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה) ונכבש במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948.
תל אכזיב כיום הוא גן לאומי אכזיב בניהולה של רשות הטבע והגנים הלאומיים. במקום ניתן לראות עדיין את שרידי הכפר הערבי וכן שרידים מהתקופה הצלבנית.