שבטה

מיקום האתר: כ-15 ק"מ ממערב לשדה בוקר.
תקופת האתר: התקופה הרומית והתקופה הביזנטית

שבטה (בערבית א-סביטה) הינה עיר קדומה בנגב המרכזי השוכנת כ-40 ק"מ מדרום מערב לעיר באר שבע, וממוקמת על רכס בגובה של כ-350 מטר מעל פני הים. המקום נוסד לראשונה בראשית המאה ה-1 לספירה על ידי חרתת ה-4 מלך הנבטים (שבטים שמוצאם מחצי האי ערב שהופיעו בארץ ישראל בשלהי התקופה הפרסית ועסקו בעיקר בסחר). בניגוד ליתר ישובי הנבטים הייתה שבטה מרוחקת מדרכי שיירות הסחר ונראה שעיקר פרנסתו של הישוב התבסס על חקלאות כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בממצאים הארכיאולוגים. לישוב זה לא היו מקורות מים טבעיים כלל, ואספקת המים התבססה על איסוף מי נגר שהתנקזו אל בריכות אגירה גדולות. שבטה שגשגה תחת שלטונם של השבטים הנבטים אולם בראשית המאה הראשונה לספירה, בשנת 106 לספירה, סופחה העיר כיתר ממלכת הנבטים לאימפריה הרומית במסגרת פרובינקיה חדשה שזכתה לשם פרובינקיה ערביה. לאחר הכיבוש הרומאי המשיכה העיר לגדול ולשגשג, וכיתר ערי הנבטים החלה לספוג ולהטמיע יסודות מהתרבות הרומאית. במהלך המאות ה-3 וה-4 לספירה קיבלו על עצמם הנבטים את הדת הנוצרית. בתקופה הביזנטית (324-638) בעקבות אימוץ הדת הנוצרית שינתה העיר את אופייה. בישוב הוקמו שלוש כנסיות גדולות שהיוו את מרכז החיים התרבותיים/חברתיים של תושבי המקום. העיר שבטה בתקופה זו בשיא פריחתה. בשנת 638 לספירה נכבשה העיר כיתר שטחי ארץ ישראל על ידי הערבים והחלה תקופה חדשה בישוב כמו גם בארץ כולה.
בתקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה) נבנה בתחומי הישוב מסגד קטן בסמוך לקיר הכנסייה הדרומית ונראה שהקהילות הנוצרית והמוסלמית בעיר חיו בדו קיום. בשלב כלשהו במחצית השנייה של המאה ה-8 בתקופת שלטונם של החליפים לבית עבאס (750-1258) ננטש המקום ונותר שומם. ראויה לציון העובדה שלאורך התקופות כולן הייתה שבטה עיר פרוזה.
שבטה היא כיום גן לאומי בניהולה של רשות הטבע והגנים הלאומים. זהו אחד האתרים העתיקים המרשימים בארץ ישראל שכן שרידים רבים נותרו במקומם. ניתן להתרשם מהכנסיות השונות, גתות, בריכות אגירה, תאי נזירים ועוד. בשנת 2005 הכריז ארגון אונסק"ו על האתר יחד עם ערים נבטיות נוספות ובניהן: עבדת, ממשית, חלוצה ודרך הבשמים כאתר מורשת עולמית.