קבר רחל

מיקום האתר: במבואות הצפוניים של העיר בית לחם
תקופת האתר: ימי הביניים

קבר רחל הינו מבנה עתיק השוכן במבואות הצפוניים של העיר בית לחם. המסורת היהודית העממית מזהה אתר זה עם קברה של רחל אשת יעקב שבהתאם לכתוב במקרא לא נקברה כיתר אבות ואמהות האומה הישראלית במערת המכפלה. למרות האמור לעיל ישנה מחלוקת עתיקת יומין בין החוקרים והפרשנים היכן מצוי קברה של רחל וזאת בעקבות שתי מסורות שונות המופיעות בתנ"ך לגבי מקום קבורתה. מסורת אחת בספר בראשית ולפיה נקברה רחל בדרך לבית לחם בארץ יהודה דרומית לעיר ירושלים. ואילו המסורת השניה המופיעה בספר שמואל מציינת כי רחל נקברה בארץ בנימין, קרי מצפון לעיר ירושלים. כך או אחרת האתר שממוקם במבואות העיר בית לחם (המזוהה עם קברה של רחל בספר בראשית) התקדש במסורת היהודית עוד בשלהי תקופת בית שני (517 לפנה"ס- 70 לספירה). מאז ועד ימינו פוקדים יהודים רבים את המקום, לתפילות, בקשות ותחינות.
תיירים ועולי רגל תיעדו ותארו את מבנה קבר רחל החל מראשית התקופה הביזנטית (324-638 לספירה). מתיאורים אלה עולה שעם השנים פשט ולבש הקבר צורות שונות, ורק מימי הביניים התעצבה צורתו הנוכחית. בשנת 1841 השיג השר משה מונטיפיורי רישיון מאת השלטונות התורכים לשפץ ולהרחיב את מבנה הקבר שבמסגרתו התווסף למבנה המקורי חדר נוסף.
קבר רחל שהפך לאחד מסמליה המובהקים של ארץ ישראל והונצח באין ספור תמונות, ציורים ומזכרות שינה את צורתו בשלהי המאה ה-20 עד לבלי הכר. החל משנות התשעים נבנו סביב הקבר ביצורים וחומות בשל המצב הביטחוני השורר באזור, ששינו לחלוטין את מראה נוף הקבר.
קבר רחל הוא מהמקומות החשובים והקדושים ביותר במסורת היהודית.