קבר הרמב"ם

מיקום האתר: העיר טבריה
תקופת האתר: ימי הביניים

קבר הרמב"ם הינו למעשה מצבת קבורה מימי הביניים, השוכנת בעיר טבריה בסמוך לקברים עתיקים נוספים המיוחסים לרבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו. רבי משה בן מיימון או בקיצור הרמב"ם חי בין השנים 1138-1204 לספירה. הרמב"ם נחשב לאחת הדמויות החשובות והנערצות ביותר בהיסטוריה היהודית. איש אשכולות מגדולי הפוסקים בכל הזמנים, פילוסוף, איש מדע, חוקר ורופא (בין היתר שימש הרמב"ם כרופא בחצרו של הסולטאן האיובי צאלח א-דין). הרמב"ם זכה לכינוי הנערץ "הנשר הגדול" שכן תחת כנפיו הגדולות הסתופף העם היהודי הפזור בתפוצות. רבי משה בן מימון נולד בעיר קורדובה שבספרד. בהיותו בן עשר נדד עם משפחתו למרוקו ולבסוף השתקע במצרים שם גם מת. אל מקום קבורתו נקשרו מספר אגדות שהמפורסמת שבניהן מספרת כי לפני מותו ציווה הרמב"ם על תלמידיו לעלות את עצמותיו ממצרים לארץ הקודש, אולם הוא לא נקב במקום בו הוא מעוניין להיקבר ומסר לתושבי ארץ ישראל להכריע בדבר. מיד פרצה מחלוקת גדולה בין קהילות הישוב השונות, שכן כל אחת מהן הייתה בטוחה שהרמב"ם ראוי להיקבר בתחומה. לבסוף מאחר שלא הושגה פשרה הוחלט לשים את ארון הקבורה על גבו של גמל, ולאן שיגיע הגמל עם הארון ולא ירצה להמשיך יותר במסעו שם יקבר הרמב"ם. כך הסתובב לו הגמל ימים רבים עד אשר הגיע לעיר טבריה. בהגיעו לעיר כרע ורבץ, ולא רצה לזוז מהמקום. מיד הורד הארון מגב הגמל וכך נקבר הרמב"ם בעיר טבריה. קברו של הרמב"ם הינו אחד הקברים החשובים שבין אתרי העלייה לרגל (זיארה) בארץ ישראל. המצבה מעל לקברו הייתה גלויה עד שנת 1927, בשנה זו הקימו סביב המצבה עמודים עם שער מברזל. בשנים האחרונות הוקם מתחם חדש סביב המצבה.