קברי הסנהדרין

מיקום האתר: שכונת סנהדריה בירושלים
תקופת האתר: בית שני (539 לפנה"ס -70 לספירה)

קברי הסנהדרין הינם אחוזת קבורה מפוארת בלב שכונת סנהדריה בירושלים. המסורת קושרת את מערת הקבורה עם קבריהם של חברי הסנהדרין הגדולה ששכנה בעיר ירושלים המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה) ומאז נדדה תחילה ליבנה ואח"כ לגליל. בתוך המערה כ-70 קברים תופעה המעצימה את המסורת על המקום, שכן הסנהדרין כללה 71 חברים. הערבים קראו למקום "קבור אל-קוצ'א", קרי קברי השופטים, שם שמחזק מאוד את המסורת שמערה זו היא מערת הסנהדרין, מאחר והסנהדרין שימשה בראש ובראשונה כבית דין וחבריה כשופטים. מערת הקבורה נזכרת לראשונה בשנת 1235 לספירה, ע"י יעקב השליח שביקר בשנה זו במערה ומציין כי במקום זה קבורים חכמים. בדורות הבאים מציינים מבקרים שונים את המערה, ומשייכים אותה מפורשות לקברי הסנהדרין. בשנת 1869 נבדקה המערה ע"י הדיפלומט, הארכיאולוג וחוקר ארץ ישראל הצרפתי שארל קלרמון-גנו שסקר גם את קברי המלכים (גנו התפרסם בעיקר בשל חשיפת מצבת מישע בעיר דיבון אשר בעבר הירדן המזרחי, הנחשבת לאחת הכתובות החשובות בעולם מתקופת המקרא). קלרמון-גנו מצא במערכת הקבורה חלק של גלוסקמא (ארון מתים קדום) ועליה חרוט בכתב עברי השם "יצחק". כיום מוצג השבר במוזיאון הלובר בפריס. סביב קברי הסנהדרין חצובות מערות קבורה רבות נוספות, והן חלק מבית קברות גדול (נקרופוליס) מצפון לעיר ירושלים הקדומה.
בקרבת קברי הסנהדרין נמצאת מערת קבורה מרשימה הנקראת מערת העמודים, מאחר ובפתחה ניצבו בעבר שני עמודים, אולם בימינו שרד רק אחד. במורד הרכס בשכונה הסמוכה רמת אשכול, מצויה מערת קבורה מרשימה נוספת שזכתה לשם מערת האשכולות, בשל אשכולות הענבים המעטרים את הגמלון בפתחה של המערה.