עתיקות ציפורי

מיקום האתר: כ-5 ק"מ צפונית לעיר נצרת
תקופת האתר: תקופות שונות

עתיקות ציפורי הפזורות על שטח נרחב של מאות דונמים משקפים את אחד הישובים החשובים בגליל בתקופת בית שני (538 לפנה"ס-70 לספירה) העיר ציפורי. על פי החרסים שנמצאו בציפורי נראה שראשיתו של הישוב החל כבר בתקופת בית ראשון (1000-586 לפנה"ס), אם כי את פרסומו העיקרי "קנה" המקום בעיקר בתקופת הבית השני. כבר בימי בית חשמונאי (167- 63 לפנה"ס) הייתה ציפורי ככל הנראה מרכז מנהלי לגליל כולו ולאחר שכבשו הרומאים את ארץ ישראל (63 לפנה"ס) קבע הנציב גבינוס את ציפורי כבירת מחוז הגליל. ציפורי התפרסמה בימי המרד הגדול (66-70 לספירה) כעיר היהודית היחידה בגליל שלא הצטרפה אל המרד ושמרה אמונים לרומאים. בתחילת המאה ה-3 לספירה עברה הסנהדרין לציפורי ושכנה שם עד מותו של רבי יהודה הנשיא. בשנת 351 לספירה פרץ מרד נגד הקיסר הרומאי גלוס ובראשו עמדו אנשי ציפורי. העיר נחרבה בעקבות המרד ושוקמה עד מהרה אם כי לא לזמן רב. בשנת 363 לספירה פקד את הארץ רעש אדמה שבעקבותיו חרבה העיר עד היסוד. לאחר הרעש שוקמה העיר חלקית בלבד. העיר ציפורי נשארה עיר יהודית גם בראשית התקופה הביזנטית (332-638 לספירה) עד המחצית הראשונה של המאה ה-5 לספירה, עת הפכה העיר למקום מושבו של בישוף.
בתקופה הצלבנית (1099-1260) הייתה ציפורי עיר ומצודה בנסיכות הגליל שנכבשה ע"י הסולטאן הממלוכי בייברס. במאה ה-18 בנה מושל הגליל ט'הר אל עמר את המצודה מחדש.
כיום מוכרזות עתיקות ציפורי במסגרת הגן הלאומי ציפורי בהנהלת רשות הטבע והגנים הלאומיים.
ניתן להתרשם במקום מאלמנטים ארכיטקטוניים שונים ומעניינים ובניהם התיאטרון הרומאי, רובע מגורים מתקופת המשנה והתלמוד, וילה מהמאה ה-3 לספירה עם פסיפס מרשים, מפעל מים תת קרקעי ענק, בית הכנסת העתיק, המצודה הצלבנית שנראית למרחוק ועוד.