עתיקות עין גדי

מיקום האתר: כשני ק"מ צפונית לקיבוץ עין גדי
תקופת האתר: תקופות שונות

עתיקות עין גדי הן שם כולל למספר אתרים בתחומי הגן הלאומי עין גדי, בניהולה של רשות הטבע והגנים הלאומיים, השוכן לחופו המערבי של ים המלח. במקום זה התפתחו ישובים ואתרים בתקופות שונות, החל בתקופה הפרהיסטורית ועד לתקופה הביזנטית (324-638 לספירה). עין גדי נזכרת לראשונה במקרא כעיר מבצר בנחלת יהודה. במדבר עין גדי על ערוציו המפותלים, הריו הגבוהים ומערותיו הנסתרות מצא דוד המלך מקלט בבריחתו מפני המלך שאול. העיר עין גדי נודעה במקרא גם בשם חצצון תמר שם המעיד על גידולי התמרים באזור, מסורת הממשיכה עד ימינו. עיר זו חרבה עם הכיבוש הבבלי בשנת 586 לפנה"ס. בתקופת בית שני (539 לפנה"ס-70 לספירה) הייתה עין גדי יישוב מרכזי בארץ יהודה. עיר זו התפרסמה בעיקר בזכות גידול האפרסמון ממנו הופק בושם משובח (גידול האפרסמון החל ככל הנראה כבר בשלהי תקופת הבית הראשון 1000-586 לפנה"ס). בושם האפרסמון נחשב לטוב שבבשמים בעת העתיקה והיה מוצר היצוא היוקרתי ביותר של ממלכת יהודה בתקופת בית שני. בתקופה החשמונאית (167-37 לפנה"ס) קיבלה עין גדי תנופת פיתוח משמעותית, והחל מתקופת שלטונו של יוחנן הורקנוס ה-1 (134-104 לפנה"ס) ואילך, הייתה עין גדי עיר מרכזית בה שכנה גם אחוזת בית המלוכה. בתקופת המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה) פשטו הסיקריים שמרכזם במבצר מצדה על העיר עין גדי בכדי להשיג אספקה חקלאית למבצר, הרגו רבים מתושבי העיר, ולקחו איתם את יבולה. בתקופת מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) הייתה עין גדי מרכז מנהלי-צבאי חשוב. בתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) מציינים מקורות שונים את עין גדי ככפר גדול של יהודים הידוע בתמרים משובחים ובהפקת בשמים יקרים. עיר זו חרבה ככל הנראה בשל גל רדיפות בתקופת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס במחצית הראשונה של המאה ה-6 לספירה. הישוב בעין גדי התחדש רק מאות שנים אחרי התקופה הביזינטית, במהלך התקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה). בתקופה זו התקיים במקום כפר קטן ובסמוך למעיין נבנתה טחנת קמח. ישוב זה ניטש במהלך התקופה ולא נושב עוד.

אתריה העתיקים של עין גדי:
המקדש הכלקוליתי - האתר הקדום ביותר בתחומי הגן הלאומי עין גדי הינו מקדש מהתקופה הכלקוליתית (4500-3300 לפנה"ס). מקדש נאה זה שנמצא במעלה ההר אל מול ים המלח והרי מואב, ובסמוך לו נובע מעין, הוא אחד המונומנטים הקדומים והמעניינים בארץ ישראל.
תל גורן - עין גדי המקראית מזוהה עם תל גורן שהוא האתר הבולט ביותר בנאות המדבר. תל גורן הוא תל קטן שראשיתו בשלהי התקופה הישראלית השנייה (1000-586 לפנה"ס) והוא נושב ברציפות עד המאה ה-6 לספירה, קרי למעלה מאלף שנים. יחד עם זאת למרבה הפלא ממצאים ארכיאולוגים הקדומים לשלהי המאה ה-7 לפנה"ס קרי מתקופת הממלכה המאוחדת ועד לתקופתו של המלך יאשיהו (640-609 לפנה"ס) לא נמצאו עד כה במקום.
בית הכנסת - בית הכנסת העתיק שנבנה לראשונה בתקופה הרומית (63 לפנה"ס- 70 לספירה) הוא ללא ספק אחד האתרים המרשימים מבין עתיקות עין גדי. בית כנסת זה עבר מספר גלגולים במהלך השנים ושרידי בית הכנסת שנראים כיום כולל רצפות הפסיפס המרשימות, הינם מהמאה החמישית לספירה קרי מהתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) .