סוסיא העתיקה

מיקום האתר: כ-2 ק"מ צפונית לישוב הקהילתי סוסיא
תקופת האתר: תקופות שונות

סוסיא העתיקה הוא שמה של חורבת ישוב גדול בדרום הר חברון בסמוך לגבול מדבר יהודה. נראה שהאתר נושב לראשונה במאה ה-2 לפנה"ס בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) אז היתה במקום חווה חקלאית קטנה. לאחר חורבן בית המקדש השני שני בשנת 70 לספירה, ובעיקר לאחר כישלונו של מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) חלה במקום תנופת פיתוח מרשימה שהגיעה לשיאה במהלך התקופה הביזנטית (324-638 לספירה). השריד המרשים ביותר מהעיר סוסיא בתקופה זו הוא בית הכנסת שנבנה על פסגת הגבעה המערבית ככל הנראה בשלהי התקופה הרומית, אם כי שרידיו המרשימים הנראים גם כיום, הם מהתקופה הביזנטית. עד למאה ה-5 לספירה חיו תושביה של סוסיא במערות מגורים, בראשית המאה ה-6 לספירה הופסקו המגורים במערות והתושבים החלו לבנות בתי חצר מהטיפוס השכיח בערי הנגב בתקופה הביזנטית. עיר יהודית זו המשיכה להתקיים גם בשלב הראשון של התקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה), תקופת שלטונם של החליפים לבית אומיה (661-750 לספירה) שקבעו את בירתם בדמשק שבסוריה ובשל כך היתה ארץ ישראל חלק אינטגרלי חשוב של החליפות. במחצית השנייה של המאה ה-8 לספירה, תקופת שלטונם של החליפים לבית עבאס (750-1258 לספירה), נקבעה בירת החליפות בעיר בגדד שבעיראק וארץ ישראל הפכה לאזור ספר נטול חשיבות מיוחדת לחליפות החדשה. בשלב זה חרב בית הכנסת ובמקומו נבנה מסגד קטן שהתקיים ככל הנראה עד לראשית התקופה הצלבנית (1099-1260). ממצאים מעטים שנאספו במקום ומיוחסים לתקופה הצלבנית ולתקופה הממלוכית (1260-1516) מעידים על ישוב דליל במקום בתקופות אלו. כשני ק"מ דרומית לאתר סוסיא העתיקה, נבנה בשנת 1982 ישוב דתי קהילתי חדש שנקרא בשם סוסיא על שם הישוב הקדום הסמוך.
כיום ניתן להתרשם ממבנים שונים באתר סוסיא העתיקה ובניהם: בית הכנסת, בתי המגורים וחצרותיהן, מערות מגורים, בורות מים, מקוואות, מערות קבורה ועוד.