מעיין מרים - עין כרם

מיקום האתר: עין כרם
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

מעיין מרים - עין כרם הוא כינויו למעיין הנובע בלב הכפר עין כרם, כיום שכונת עין כרם בירושלים. סביב מעיין זה התפתח הישוב במקום החל מהתקופה המקראית, אז נקרא המקום בשם בית הכרם. זהו מעיין שכבה בעל נקבה ארוכה וחדר נביעה, אשר שופע באופן יציב, ומספק מים לשוקת מקורה בקצה רחוב המעיין. במקורות נוצריים מן התקופה הביזנטית (324-638 לספירה) מכונה המעיין בשם 'מעיין זכריה' או 'מעיין יוחנן' על שמו של יוחנן המטביל ואביו זכריה, שעל פי המסורת הנוצרית שכן ביתם בכפר עין כרם. רק במהלך התקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) החל המעיין להיקרא על שם מרים אמו של ישו, בשל ביקורה אצל אלישבע אמו של יוחנן וקרובת משפחתה (ר' כנסיית הביקור). הצליינים נהגו למלא מיכלים קטנים ממי המעיין ולהביא את "המים הקדושים" לכפריהם הרחוקים. שפיעתו של המעיין אפשרה את קיומו הרציף של היישוב לאורך כל הדורות, כולל 400 השנים האחרונות, בהן התגוררו בכפר מוסלמים יוצאי מרוקו, אשר בנו על המעיין מסגד קטן. בעקבות מלחמת העצמאות בשנת 1948 נטשו תושביה הערבים את הכפר, והמעיין החל לשמש את העולים היהודים החדשים, ואת תלמידי כפר הנוער העברי, שעיבדו את השדות סביבו. שמו הנוצרי של המעיין השתמר תודות לברון רוטשילד, שמימן את שיפוץ בית המעיין, וקרא לו על שם סבתו, מרים. עובדה זו מצוינת בלוח ההקדשה העומד בצד השוקת. בעבר נודעו מי מעין מרים באיכותם הגבוהה, אולם כיום מזוהמים מי המעיין בביוב המקומי ושתייתם אסורה.

אתרים נוספים בעין כרם: כנסיית יוחנן בהרים, כנסיית הביקור, מעיין מרים