מנזר לטרון

מיקום האתר: כ-ק"מ מדרום למחלף לטרון
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

מנזר לטרון הידוע גם בשם "מנזר השתקנים", נבנה בשנת 1890 ע"י מסדר הטראפיסטים (זרם של המסדר הבנדיקטי הקתולי), וזהו מנזרם היחיד בארץ ישראל. אורח החיים במנזר מתבסס על פשטות והרמוניה עם הטבע וכן על נדר השתיקה שגזרו על עצמם נזיריו, ומכאן שמו "מנזר השתקנים".
על פי המסורת הנוצרית במעמד בו נצלב ישו, נצלבו משני צידיו גם שני גנבים: הגנב הטוב והגנב הרע. הכינוי ה"גנב הטוב" ניתן לאחד הגנבים מאחר והלה חזר בתשובה במהלך צליבתו. על פי מסורת נוצרית מאוחרת שוכן מנזר לטרון במקום הולדתו של "הגנב הטוב", שכן לתפיסתם השם לטרון נגזר מהמילה הלטינית LATRONIUS שמשמעותה גנב. למעשה מקורו של השם בשיבוש השם הערבי של שרידי המבצר הצלבני העתיק לה-טוֹרוֹן דה-שבאלייה ("מצודת הפרשים") השוכן במרומי הגבעה מעל למנזר וידוע כיום בשם מבצר לטרון. מבצר צלבני זה הוקם בשנת 1132 לספירה על ידי מסדר הטמפלרים, ונכבש בשנת 1187 ע"י הערבים בראשותו של צאלח א-דין. בפי הערבים נודע המבצר והכפר הערבי שהוקם על שרידיו בשם 'אל-עטרון', שם ששובש על ידי עולי הרגל בדורות הקודמים לשם לטרון ומכאן המסורת המוטעית, כי זהו מקום הולדתו של "הגנב הטוב". הכפר הערבי לטרון ששכן במרומי הגבעה ניטש במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948. במחצית השנייה של המאה ה-19 פעלה במקום אכסניית דרכים בשם "מלון המכבים". האכסנייה משמשת כיום כמבנה המשק בחצר 'מנזר השתקנים'. פרנסתם העיקרית של חברי מנזר לטרון מתבססת בעיקר על ייצור יין ושמן זית אותם ניתן לרכוש גם במקום.