מנזר הכרמליתים

מיקום האתר: שכונת סטלה מאריס בעיר חיפה
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

הכרמליתים הינם מסדר קתולי קדום שנוסד על הר הכרמל בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) במהלך המאה ה-12 לספירה. שמם "כרמליתים" נגזר מהר הכרמל, שם פעל על פי המסורת אליהו הנביא שהוא קדושם הנערץ ופטרונם העליון. בתחילה התבודדו נזירי המסדר במערות הפזורות ברכס הכרמל בהשראתו של הנביא אליהו, וסביב שנת 1200 לספירה הם בנו כנסיה קטנה וצנועה בחלקו המערבי של הכרמל. עם נפילת הממלכה הצלבנית נהרסה הכנסייה ע"י הממלוכים, והנזירים הנותרים חזרו לאירופה והתפזרו בה. עם השנים גדל המסדר והשפעתו ניכרה בעולם הנוצרי. במאה ה-17 בתקופה העותומאנית (1516-1917) חזרו הנזירים לכרמל ובשנת 1631 בנו בראשו מנזר קטן ובתוכו כנסייה צנועה. מנזר זה שימש בשנת 1799 כבית חולים לצבאו של נפוליאון במסגרת המצור שהטיל על העיר עכו. כאשר נסוגו הצרפתים מהארץ, הרסו התורכים את המנזר עד היסוד. המנזר הוקם מחדש בשנת 1836 ונקרא סטלה מאריס (כוכב הים בלטינית). מנזר זה עומד על תילו עד היום בתחומי השכונה סטלה מאריס (שנקראת כך על שם המנזר) בחיפה והוא מהמנזרים היפים בארץ ישראל. סטלה מאריס הוא המנזר הקדוש והחשוב ביותר שבין מנזרי הכרמליתים בעולם, ומהווה למעשה את המרכז העולמי של מסדר הכרמליתים. בתחומי המנזר כנסייה מפוארת ועל תקרתה ציורים ובהם מוטיבים מהברית הישנה והחדשה. באולם הכניסה נמצאת מערה קטנה הקדושה לנוצרים, ובה בנוי מזבח ועליו דמותו של אליהו הנביא הורג את נביאי הבעל. ע"פ מסורת נוצרית מאוחרת מהמאה ה-17 התגורר במערה זו אליהו הנביא בעת שברח מזעם אחאב מלך ישראל. המסורת היהודית מזהה את המערה עם קברו של הנביא אלישע. בסמוך למנזר במורדות הכרמל שוכנת מערת אליהו המקודשת לכל הדתות. מערה זו זוהתה עד המאה ה-17 כמערת אליהו גם על ידי הנוצרים, אולם המוסלמים דחקו את רגליהם של הכרמליתים מסביבות המערה ועל כן התקדשה המערה שבמעלה ההר כמערת הנביא אליהו. בתחומי הר הכרמל במקום שנקרא קרן הכרמל (דיר אל-מוחרקה) שוכן מנזר כרמליתי נוסף הנושא את שמו של אליהו הנביא ומוכר בשם מנזר המוחרקה. ע"פ מסורת המסדר, במקום זה התנהל המאבק בין אליהו הנביא לבין נביאי הבעל.