ממשית

מיקום האתר: כ-5 ק"מ מדרום מזרח לדימונה
תקופת האתר: תקופות שונות

ממשית המזוהה עם העיר הנבטית ממפיס, הינה עיר קטנה (כ-40 דונם) ששכנה על דרך הבשמים הקדומה (דרך שהובילה מדרום ערב ועד לעיר עזה). שרידי עיר זו שהיתה העיר הנבטית הקטנה והמזרחית ביותר שבין ערי הנבטים בנגב שוכנים כיום כחמישה ק"מ דרומית-מזרחית לדימונה. בקרב הערבים מוכר המקום בשם כורנוב. ממשית נבנתה לראשונה במחצית השנייה של המאה הראשונה לפנה"ס במהלך התקופה הנבטית התיכונה (100 לפנה"ס עד 50 לספירה לערך), כתחנת מסחר על אם הדרך בין פטרה לעזה. אט אט התפתח האתר לעיר קטנה שנשענה בנוסף על ענף המסחר גם על ענפי החקלאות וגידול סוסים.
בתקופה הרומית (63 לפנה"ס עד 324 לספירה), בשנת 106 לספירה, סופחה ממשית, כיתר ממלכת הנבטים, לאימפריה הרומית במסגרת פרובינקיה חדשה שזכתה לשם פרובינקיה ערביה. בשלב זה הציבו הרומאים במקום חיל מצב להגנה על גבולה הדרומי של האימפריה.
בתקופה הביזנטית (324 -638 לספירה) שכנה במקום עיר מבוצרת שאוכלוסייתה נוצרית (האוכלוסייה הנבטית בכללותה התנצרה בתקופה זו) ולה שתי כנסיות מפוארות. עיר זו נהרסה בעת הכיבוש הערבי של ארץ ישראל בשנת 639 לספירה ונשארה חרבה עד תקופת שלטון המנדט הבריטי (1917-1948) עת נבנתה במקום מצודת משטרה.
ממשית הינה כיום גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים הלאומיים. ניתן להתרשם במקום ממבנים שונים ובהם שער העיר, ארמון, בריכת מים גדולה, בית מרחץ, אורוות לסוסים וכן שתי כנסיות מרשימות מהתקופה הביזנטית. בשנת 2005 הכריזה אונסק"ו על האתר יחד עם ערים נבטיות נוספות ובניהן: עבדת, שבטה, חלוצה ודרך הבשמים כאתר מורשת עולמית.