מגדל דוד

מיקום האתר: העיר העתיקה בירושלים
תקופת האתר: תקופות שונות

מגדל דוד הינו כינוי למצודה עתיקת יומין השוכנת בכניסה לעיר העתיקה ירושלים, סמוך לשער יפו, ובצמוד לחומות ירושלים במקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה. המצודה הנראית כיום מורכבת למעשה מתערובת של מבנים מתקופות שונות, החל מימי בית שני (539 לפנה"ס- 70 לספירה) ועד לתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה).
בסיסו של מגדל דוד מתוארך לתקופתו של המלך הורדוס (37-4 לפנה"ס). הורדוס בנה במקום שלושה מגדלים: מגדל פצאל (על שם אחיו) מגדל מרים (על שם אשתו מרים לבית חשמונאי) ומגדל היפיקוס (על שם חבר נעורים). מגדלים אלו שימשו במערך ההגנה על ארמונו בצידו הצפוני. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו מספר על מגדלי הורדוס שהיו הגדולים, היפים והחסונים שבין כל מגדלי העולם הקדום. במהלך המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה) עשו המורדים היהודים שימוש נרחב במגדלים כבסיס קדמי במלחמתם כנגד הרומאים. המצביא טיטוס (הקיסר לעתיד) ציווה להרוס את חומות ירושלים אולם את שלושת המגדלים האיתנים הוא ציווה להשאיר למען יראו הכל את עוצמת העיר הבצורה שכבש...
לאחר המרד הגדול הוצב במקום הלגיון העשירי פרטנסיס של הצבא הרומי שעזב את ירושלים רק במאה ה-3 לספירה. במהלך התקופה הביזנטית (324-638 לספירה) נותר במקום רק מגדל אחד (ככל הנראה פצאל) ששרידיו נראים עד היום. מקום זה שימש כמשכן לנזירים בין המאות ה-4-6 לספירה ומאז נודע האתר בכינוי השגוי מגדל דוד שכן הללו חשבו בטעות כי מגדל זה נבנה בימי דוד המלך.
בתקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה) ייסדו הערבים במקום את מחרב נבי דאוד גומחת תפילה על שמו של דוד המלך, שכן הללו כקודמיהם סברו כי במקום זה שכן ארמונו של המלך דוד. במהלך המאה ה-11 שימש המקום למגורי יחידת משמר צבאית.
בראשית התקופה הצלבנית (1099-1260) נוסד על בסיס המגדלים שבנה המלך הורדוס, ארמון מבוצר מפואר ומרשים בו ישב המלך בולדווין ה-1, מלך ממלכת ירושלים הצלבנית, עד שעבר לארמונו שעל הר הבית. בשנת 1187 לאחר תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטין, עברה ירושלים ובתוכה המצודה לידי המצביא הערבי צאלח א-דין. העיר ירושלים והמבצר חזרו לידי הצלבנים לתקופה קצרה בין השנים 1229-1244 לספירה. במהלך הכיבוש החוזר של הח'וארזמים (מוסלמים מגדות הים הכספי שהגיעו לסייע לסולטאן מצרים בכיבוש ירושלים מחדש) נפגעה מצודת דוד קשות.
בתקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) נבנה המבצר מחדש, ולמעשה צורתה של מצודת דוד כיום משקפת יותר מכל את המבנה שנוסד במקום בתקופה זו.
בתקופה העותומאנית (1516-1917) נוספו למצודה, חפיר עמוק וצריח המסגד הנראים עד היום.
כיום שוכן במצודה העתיקה מוזיאון מגדל דוד לתולדות העיר ירושלים.