מגדל אפק

מיקום האתר: כחצי ק"מ מדרום לראש העין
תקופת האתר: תקופות שונות

מגדל אפק או בשמו הנוסף מגדל צדק הינו אתר עתיקות קדום השוכן בסמוך ליושב ראש העין. למרות שלא נערכו באתר חפירות ארכיאולוגיות, החרסים שנאספו באזור מעידים שהמקום היה מיושב בתקופה הכנענית (3300-1200 לפנה"ס), ובמהלך התקופה הישראלית (1200-586 לפנה"ס).
מגדל אפק נזכר לראשונה במקורות הכתובים בתקופה הרומית (63 לפנה"ס - 324 לספירה), בכתביו של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס). לדברי יוסף במהלך המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה) התבצרו במגדל אפק מורדים יהודים.
בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) בנתה במקום משפחת האצולה דה איבלין מבצר שזכה לשם מירבל (יפה הנוף). שרידי המבצר נראים היטב גם כיום. בין שרידי המבצר על אחד ממשקופי הכניסה חקוקה כתובת יוונית שנעשה בה שימוש משני וזו לשונה: "מרטיריון (מקום מותו) של הקדוש קריקוס". כתובת זו היא מהמאה ה-5 או ה-6 לספירה, קרי מהתקופה הביזנטית (324-638 לספירה), והיא הובאה כחומר בנייה למבצר ככל הנראה מאתר ביזנטי סמוך.
עם תבוסת הצלבנים בקרב חיטין בשנת 1187 לספירה, נפל מבצר מיראבל לידי המצביא האיובי צאלח א-דין ללא קרב. לאחר מסע הצלב השלישי בראשותו של מלך אנגליה ריצ'רד לב הארי חזר מבצר מירבל לרשות הצלבנים בשנית. בשנת 1265 נכבש המבצר פעם נוספת ואחרונה ע"י הכוחות הממלוכים בראשותו של הסולטאן בייברס.
מגדל אפק המשיך להיות מיושב גם לאורך התקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה).
בתקופה זו נוספו לשרידי המבצר החדרים המקומרים הנראים כיום באגפו הדרומי של המבצר.
במהלך התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה) נבנתה על שרידי המצודה הצלבנית טירה גדולה כחלק מהכפר הערבי ששכן במקום ונקרא מגדל יאבא (המגדל השולט). המקום נודע גם בשם מג'דל צאדק, על שמו של שייח' מוסלמי בשם צאדק אל ג'מעיני, שעזב את כפרו בנפת שכם והגיע להתיישב במקום בראשית המאה ה-19 (את קברו של השייח' ניתן לראות בסמוך לאתר).
בשנת 1948 במסגרת מלחמת העצמאות נכבש הכפר על ידי צבא ההגנה לישראל.
בסמוך למגדל אפק כק"מ לכיוון צפון מערב מצוי הגן הלאומי תל אפק.