מבצר הונין

מיקום האתר: כחצי ק"מ צפונית למושב מרגליות
תקופת האתר: התקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה)

מבצר הונין או מצודת הונין הידוע גם בשמו הלטיני קסטרום נובום (המצודה החדשה), הינו מבצר צלבני שהוקם בשנת 1107 במעלה רכס רמים כ-700 מטרים מעל פני הים. מצודת הונין הוקמה כחלק ממערך ההגנה על הדרך שהוליכה בין דמשק לערי הנמל החשובות צור ועכו. כמו כן חולשת המצודה על הכניסה להרי הגליל וצופה על פני עמק החולה, רכס החרמון והרי הגולן.
במחצית השנייה של המאה ה-12 עברה המצודה לידי המסדר ההוספיטלרי (מסדר צבאי נוצרי שנודע גם בשם מסדר יוחנן הקדוש) ומאז נודעה המצודה גם בשמה הצרפתי שטו-נף (הטירה החדשה). בשנת 1188 נכבש מבצר הונין ע"י כוחותיו של צאלח א-דין, ובשנת 1240 עבר המבצר במסגרת "חוזה שלום" לידי הצלבנים בשנית. בשנת 1266 נכבש המבצר מחדש הפעם בידי כוחותיו של הסולטאן הממלוכי בייברס. בתקופה הממלוכית (1260-1099 לספירה) שימש המקום כמרכז מנהלי ב"נציבות צפת" ונקרא בשם הונין. בתקופה העותומנית (1516-1917) נוסד במקום כפר קטן שנכלל במחוז צפת. בשנת 1781 נכבש המקום ע"י אחמד ג'זאר פאשא מושל צידון בעקבות מרד המתואלים (מוסלמים ממוצא שיעי היושבים באזור הלבנון) שהיו תושבי המקום.
מבצר הונין ניזוק באופן קשה בשנת 1837 בעקבות רעש אדמה חזק במיוחד. בנוסף שימשו אבני המצודה את תושבי המקום לבניית בתי הכפר הונין, מה שהסב למבצר נזק נוסף.
בשנת 1948 נכבש המקום ע"י כוחות צה"ל ועל שרידיו הוקם הישוב מרגליות.