מבצר אלכסנדריון

מיקום האתר: צפון בקעת יריחו
תקופת האתר: בית שני (539 לפנה"ס עד 70 לספירה)

מבצר אלכסנדריון הוא אחד משבעה מבצרים מתקופת בית שני המצויים במערכת שרשרת מבצרי המדבר. ששה מבצרים נבנו לראשונה בתקופה החשמונאית ואלו הם: אלכסנדריון, דוק (דגון), קיפרוס, הורקניה, מצדה, ומכוור (המבצר היחיד ששוכן בעבר הירדן המזרחי). המבצר השביעי הרודיון נבנה לראשונה בתקופתו של המלך הורדוס. רוב החוקרים מסכימים כי מבצר אלכסנדריון נבנה ע"י המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי ומכאן שם המבצר. מבצר זה היה בעל חשיבות עליונה בתקופה החשמונאית. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו מזכיר את אלכסנדריון כאחד המבצרים בהם החזיקה המלכה החשמונאית שלומציון. בתקופת המריבה בין האחים החשמונאים יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובלוס, התבצר האחרון באלכסנדריון ולבסוף נכנע לכוחותיו של הנציב הרומאי גביניוס שהרס את המבצר. בתקופת מלכותו של הורדוס נודעה למבצר חשיבות משנית בלבד שכן מבצריו העיקריים היו הרודיון ומצדה. בתקופת שלטונו נזכר מבצר אלכסנדריון כמקום קבורתם של ראשי בית חשמונאי שם הובאו לקבורה גם בניו של הורדוס מאשתו מרים החשמונאית.
במבצר נערכו חפירות מצומצמות בהן נמצאו שרידי קירות מרשימים, וכן אולם גדול עם עמודים במדרון ההר. ראויים לציון מיוחד מערכות אספקת המים המשוכללות של המבצר שהתבססו על מי נגר. המתקן הראשון הוא גיחון (צינור שפעל ע"פ עיקרון חוק הכלים השלובים) והוא ככל הנראה מהתקופה החשמונאית. המערכת השניה היא אמת מים שנוסדה ככל הנראה בתקופה ההרודיאנית.