כנסיית סנט פיטר

מיקום האתר: יפו
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

כנסיית סנט פיטר (כנסיית פטרוס הקדוש) השוכנת במרומי תל יפו, הוקמה על ידי המסדר הפרנציסקני (המסדר הגדול והחשוב בזרם הקתולי) בין השנים 1888-1894. במהלך המאה ה-17 לספירה החלו להגיע ליפו (שהיתה עד לאותה העת ישוב חרב ושומם), נזירים פרנציסקניים שהקימו בה מלון אורחים עבור עולי הרגל לירושלים שנקרא הקאזה נובה. מלון זה הוקם על שרידי מצודה צלבנית קדומה שחרבה על ידי הממלוכים בשנת 1264 לספירה, שאף היא נבנתה על שרידי כנסייה ביזנטית שחרבה בתקופה הערבית הקדומה (638-1099 לספירה) במהלך המאה ה-7 לספירה. במקום זה זיהו הפרנציסקנים את ביתו של שמעון הבורסקאי, אשר על פי המסורת הנוצרית בביתו שהה פטרוס הקדוש (אחד מחשובי שליחיו של ישו הנחשב גם לאפיפיור הראשון) ובו התרחש נס החלום. במהלך כיבושה של העיר יפו בשנת 1799 שימשה האכסניה הפרנציסקנית את נפוליאון בונפרטה וצבאו. בשלהי המאה ה-19 נבנו במתחם הפרנציסקני מנזר וכנסייה בסגנון הבארוק על שם פטרוס הקדוש. כנסיית סנט םיטר היתה הכנסייה המרכזית של הזרם הקתולי ביפו עד הקמתה של כנסיית אנטוניוס הקדוש בשנת 1932, השוכנת כיום ברחוב יפת בעיר יפו.