כנסיית כל העמים

מיקום האתר: ירושלים
תקופת האתר: תקופת המנדט הבריטי (1917-1948)

כנסיית כל העמים (נקראת גם 'כנסיית גת שמנים' או 'כנסיית היגון') היא כנסייה קתולית הנמצאת בידי נזירים פרנציסקנים והיא מהמפוארות בכנסיות ארץ ישראל. הכנסייה שוכנת למרגלות הר הזיתים, על גבול נחל קדרון ואל מול הר הבית, ומציינת את המקום בו בילה ישו לאחר הסעודה האחרונה את לילו האחרון, בטרם הוסגר ביום המחרת על ידי יהודה איש קריות לסנהדרין, ומאוחר יותר לרומאים. המסורת הנוצרית מספרת כי באותו הלילה נדדה שנתו של ישו ועל כן הוא נשען על סלע שקיבל את הכינוי "סלע היגון". מאוחר יותר זוהה הסלע עם אחד הסלעים הגדולים במקום עליו נבנו כנסיות שונות במרוצת השנים. האדריכל האיטלקי המפורסם, אנטוניו ברלוצי, בנה את הכנסייה האחרונה במקום, בראשית תקופת המנדט הבריטי (1917-1948). כנסייה זו נבנתה על שרידי כנסייה ביזנטית שלא ברור אם חרבה ע"י הפרסים בשנת 614 לספירה או ברעש אדמה, וכן על שרידיי כנסייה צלבנית אותה החריבו הערבים בשנת 1187 לספירה. בניית הכנסייה החדשה מומנה על ידי קהילות קתוליות רבות בעולם, ומכאן שמה – 'כל העמים'. השם גת שמנים או בארמית גת שמנא ניתן למקום בשל גת עתיקה לשמן זית ששכנה במקום, בה נסחט השמן מעצי הזית הרבים המצויים באזור (ומכאן השם הר הזיתים). הכנסייה הגדולה אפלולית תמיד, כדי לעורר במבקרים בה הזדהות עם היגון שעבר על ישו, בעת שראה את עתידו המר ממשמש ובא. חזית הכנסייה מעוטרת בציורים מרשימים מהמסורת הנוצרית וחיי ישו, ובחצר הכנסייה גן ובו עצי זית עתיקים בני מאות שנים.