כנסיית העלייה

מיקום האתר: ירושלים
תקופת האתר: התקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה)

כנסיית העלייה השוכנת במרומי הר הזיתים בעיר ירושלים, הינה כנסייה עתיקה שנבנתה לראשונה בראשית התקופה הביזנטית (324-638 לספירה). על פי המסורת הנוצרית מכאן עלה ישו השמיימה ומכאן שם הכנסייה - כנסיית העלייה. עם הכיבוש הפרסי בשנת 614 לספירה חרבה הכנסייה אם כי עד מהרה היא נבנתה בשנית על ידי האב מודסטוס, לעתיד הפטריארך של ירושלים. סביב שנת 670 לספירה הגיע למקום בישוף גאליה (צרפת של היום) ארקלוף, אשר תיאר את המקום בפירוט ואף הכין שירטוט של הכנסייה. הבישוף ארקלוף מזכיר שתי טביעות רגלים על אבן המיוחסות לישו, אם כי כיום בקושי ניתן להבחין בטביעת רגל אחת. הכנסייה הביזאנטית נהרסה ככל הנראה בתקופת שלטונו של הסולטאן הפטימי אל-חאכם באמר אללה (שהחריב גם את כנסיית הקבר). בראשית התקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) נבנתה הכנסייה מחדש בצורת אוקטגון (מתומן) ומסביב לה נבנתה חומה שאת שרידיה ניתן לראות גם היום. עם כיבוש ירושלים בשנת 1187 על ידי הסולטאן צאלח א-דין עברה הכנסייה לידיים מוסלמיות. במשך הזמן הוסיפו המוסלמים כיפה עגולה לכנסייה, אטמו את הקשתות באבנים והוסיפו גומחת תפילה וכך הפכה למעשה הכנסייה למסגד. מאז ועד היום נמצאת הכנסייה בידי המוסלמים אם כי ניתן לבקר במקום בתשלום סמלי. מדרום לחצר הכנסייה נמצאת מערכת קברים השוכנת מתחת למסגד שנבנה בתחילת המאה ה-17 לספירה, ובה על פי המסורת היהודית שוכן קברה של הנביאה המקראית חולדה.