כנסיית הבשורה

מיקום האתר: העיר נצרת
תקופת האתר: מודרני 1969

כנסיית הבשורה השוכנת בעיר נצרת, היא מהגדולות והמפוארות שבכנסיות ארץ ישראל, ואחת הכנסיות הקדושות ביותר לנצרות בעולם כולו. במקום זה, בהתאם למסורת הנוצרית, בישר המלאך גבריאל למרים על הולדתו של ישו. כנסיית הבשורה נבנתה לראשונה במהלך התקופה הביזנטית (324-638 לספירה). על מבנה זה בנו הצלבנים, בראשית המאה ה-12 לספירה, כנסיה גדולה ומפוארת שהפכה למעשה לקתדרלה, מאחר והיתה מושבו של בישוף (שהסב את מושבו מבית שאן לנצרת). כנסיית הבשורה חרבה לראשונה על ידי הסולטאן הממלוכי בייברס בשנת 1263. בשנת 1730 הוקמה כנסיית הבשורה מחדש ע"פ הרשאתו של שליט הגליל הבדואי, דאהר אל עומר. כנסיה זו שופצה והורחבה בשנית בשנת 1877. בשנת 1955הוחלט להרוס את כנסיית הבשורה כליל ולבנות במקומה כנסייה חדשה. על תוכנית הבניה הופקד לראשונה האדריכל הנדוע אנטוניו ברלוצי (תכנן בין היתר את כנסיית הביקור, כנסיית כל העמים וכנסיית הר האושר) ששקד על בנייתה של הכנסייה החל משנת 1939. בשנת 1954 הונחה אבן הפינה לבניית הכנסייה אולם ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1958, בשל שיקולים פוליטיים פנימיים, נמסר הפרויקט לארכיטקט איטלקי אחר, ג'ובאני מוציו (עיקר פרסומו נובע בזכות מבנים כנסייתיים רבים שהקים ברחבי איטליה ובעיקר במילאנו עיר הולדתו) וברלוצי נאלץ לעזוב את הארץ. מוציו תכנן כנסייה דו מפלסית בכדי לשמר את שרידיו העתיקים של המקום ובהם המערה הקדושה (מערה עתיקה שנבנתה עוד בתקופת הברונזה ונתקדשה בתקופה הרומית) וכן שרידיהן של הכנסיות הקדומות הביזנטית והצלבנית. את עבודת הבניה ביצעה חברת "סולל בונה". בניית הכנסייה החדשה הושלמה בשנת 1969.