כורזים

מיקום האתר: כ-ק"מ מזרחית לישוב ורד הגליל
תקופת האתר: התקופה הרומית והתקופה הביזנטית

הישוב כורזים (או בשמו הארמי כורזין) נוסד בתקופה הרומית (63 לפנה"ס עד 324 לספירה) במהלך המאה ה-1 לספירה. אתר זה זוהה עם ח'רבת כראזה (שמו הערבי של המקום, וכפי שניתן להבחין שמר על הצליל המקורי), כ-4 קילומטר צפונית לכפר נחום.
כבר מהיווסדה הייתה כורזים לעיירה חשובה הנזכרת בשל החיטה המשובחת שגידלו תושביה.
כורזים נזכרת גם בברית החדשה כמקום בו ניסה ישו להטיף את תורתו אם כי תושביה סרבו לקבלה, ובשל כך קוללה העיר. בראשית התקופה הביזנטית (324-638 לספירה) פקדה רעידת אדמה את האזור והישוב כורזים נפגע קשות אם כי שוקם עד מהרה. לשיאה הגיעה כורזים בשלהי המאה ה-3 או ראשית המאה ה-4 לספירה. בתקופה זו כורזים הינה עיר של ממש. בחפירות שנערכו במקום נחשף הרובע המרכזי של העיר כורזים ובתוכו גולת הכותרת של הישוב, בית כנסת שהוא אחד מבתי הכנסת הקדומים היפים בארץ ישראל. בית הכנסת בנוי מאבני בזלת שחורה והוא מעוטר בגילופים מרשימים המתארים בין היתר מוטיבים מעולם החי והצומח. אחד הממצאים הייחודיים והמרשימים שנמצאו בבית הכנסת הינו כסא מאבן בזלת ששימש את אחד מנכבדי הקהילה שזכה לכינוי "קתדרה דמשה".
על כסא הבזלת חקוקה כתובת ארמית שלהלן תרגומה:
זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים.
העיר כורזים המשיכה להתקיים ברציפות עד לראשית התקופה הערבית (638-1099 לספירה).
החל מהמאה ה-8 לספירה עם עליית בית עבאס לשלטון (שושלת חליפים ששלטה על רוב האימפריה המוסלמית בין השנים 750-1258 לספירה ובירתם בגדד שבעירק), במקומם של הסולטנים לבית אומיה (שושלת החליפים הראשונה באימפריה המוסלמית ששלטה בין השנים 661-750 ובירתם דמשק שבסוריה ), החל הישוב בכרוזים להתדלדל עד אשר נעזב כליל.
כורזים כיום הינו גן לאומי בהנהלת רשות הטבע והגנים הלאומים. באתר ניתן להתרשם מבית הכנסת, מקווה טהרה, בורות מים, בתי בד ועוד.