כוכב הירדן

מיקום האתר: כ-10 ק"מ צפונית לעיר בית שאן
תקופת האתר: התקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה)

כוכב הירדן השוכן כ-10 ק"מ צפונית לעיר בית שאן, הינו מבצר צלבני הממוקם על הצוק הגבוה ביותר באזור, 312 מטרים מעל פני הים, ו-550 מטרים מעל בקעת הירדן. גובהו של האתר הקנה לו שליטה מקסימאלית על המרחב שכן הוא משקיף על הדרכים החשובות באזור ובניהן הדרך מבקעת הירדן לדמשק, וכן הדרך שעלתה מנחל תבור מערבה למישור החוף אל "דרך הים". בשל סכסוך שפרץ בין בלדווין הראשון מלך ירושלים לטנקרד נסיך הגליל, קוצצה נחלתו של טנקרד ושטחים ממנה נמסרו לאצילים תומכי המלך בלדווין. אחת הנחלות שכללה בתוכה את מבצר כוכב הירדן נמסרה למשפחת אצולה ממוצא צרפתי בשם ולוס, שהתמקמה בעיר טבריה. סביב שנת 1140 לספירה בנתה משפחת ולוס במקום חווה חקלאית מבוצרת. בשנת 1168 קנו אבירי המסדר הצבאי ההוספיטלרי (הידועים גם בשם "אבירי המסדר של יוחנן הקדוש"), את אדמות כוכב הירדן מידי משפחת ולוס. על גבי החווה בנו האבירים מבצר מפואר על שטח של כ-12 דונם שקיבל את השם בלוואר קרי יפה הנוף.
בין השנים 1180-1184 נערכו באזור המבצר קרבות קשים בין הצלבנים לכוחות המוסלמים בראשותו של המצביא צאלח א-דין, שנכשל פעם אחר פעם בנסיון לכבוש את המבצר. גם לאחר הקרב המכריע שנערך בקרני חיטין בשנת 1187 בו הובסו הכוחות הצלבנים, ובעקבותיו נפלה רוב ממלכת ירושלים לידי המוסלמים (ביניהם עריה החשובות ירושלים ועכו), לא הצליחו הערבים לכבוש את מבצר כוכב הירדן. רק בשנת 1189 לאחר מצור כבד שנערך למעלה משנה וחצי כשעל המבצר מגנים לא יותר מ-50 אבירים ו-400 לוחמים אל מול רבבות לוחמים ערבים, כבשו לבסוף כוחותיו של צאלח א-דין את המגדל החיצוני והצלבנים הנצורים החליטו להיכנע. צלאח א-דין שהתרשם מעוז רוחם ואומץ ליבם של הלוחמים הרשה להם לצאת מהמבצר יחד עם רכושם אל עבר נסיכות צור הצלבנית.
בשנת 1228 פקד סולטאן דמשק אלמאלכ אלמועט'ם להרוס את המבצר, בכדי שלא יפול לידי הצלבנים בעתיד. בראשית המאה ה-18 התיישבו בדואיים יושבי קבע על חורבות המבצר וקראו למקום כאוכב אל-הווא ובעברית כוכב הרוחות. לאחר מלחמת העצמאות בשנת 1948 נטשו הבדואיים את המקום. כיום מבצר כוכב הירדן הינו גן לאומי בהנהלת רשות הטבע והגנים הלאומיים. במקום ניתן לראות את שרידי המבצר הצלבני בלוואר והחפיר המרשים סביב.