חוות כנרת

מיקום האתר: בסמוך לקיבוץ כנרת
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

חוות כנרת או בשמה הנוסף חצר כנרת, הינה חווה חקלאית שהוקמה ב-1908 על ידי המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית, וזאת במטרה להכשיר פועלים חקלאים יהודים להתיישבות קבע. יוזם הרעיון היה ד"ר ארתור רופין ועל אדמות דלייקה ואום-ג'וני שנרכשו בשנת 1905, הוקמה החווה החקלאית הניסיונית. את השם חצר כנרת נתן למקום הסופר ש"י עגנון. בחווה נוסדו הלכה למעשה הקבוצה, הקיבוץ והמושב, וממנה יצאו מתיישבי דגניה, קבוצת כנרת, נהלל, עין חרוד וישובים נוספים. במקום זה התארגנו פועלי הארץ, והונחו היסודות לארגונים שונים דוגמת: ארגון ההגנה, המשביר לצרכן, תנובה וסולל בונה. סביב החאן הגדול אל-דליקה (שנבנה בשנות ה-80 של המאה ה- 19 ושימש כמלון אורחים) הוקמו חדר אוכל, מטבח, רפת, לול,אורווה, אסם ושובך יונים. מים הגיעו לחווה אחרי שנשאבו מ"בית המוטור" שהוקם על נהר הירדן. בסמוך לחווה נוסדה המושבה כנרת, ואדמות אום ג'וני הפכו מאוחר יותר לדגניה - הקיבוץ הראשון בארץ ישראל. בשנת 1921 עזבו מרבית החברים את החווה ויסדו את קיבוץ עין חרוד. לאחר קום המדינה בין השנים 1950-1974 שימשה החווה כבסיס לצבא ההגנה לישראל. בשנות ה-80 שוחזרה ושוקמה החווה ובהמשך הוכרזה כ"אתר שימור לאומי". כיום משמש המקום כמוזיאון וכמרכז חינוכי ותרבותי למורשת העלייה השניה.