המצודה ההוספיטלרית

מיקום האתר: עכו העתיקה
תקופת האתר: התקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה)

המצודה ההוספיטלרית או בשמה הנוסף אולמות האבירים היתה המצודה של מסדר האבירים ההוספיטלרים על שם יוחנן הקדוש, אחד ממסדרי האבירים החשובים שקמו בארץ ישראל בתקופה הצלבנית (1099-1260 לפנה"ס). המצודה הממוקמת בחלקה הצפוני של העיר העתיקה בצמוד לחומה, שכנה ברובע ההוספיטלרי שהיה הגדול בין רובעי העיר עכו. המצודה ההוספיטלרית בנויה ממתחם מרובע אשר בבמרכזו ניצבת חצר מרכזית רחבה וסביבה ארבעה אגפים:
האגף הצפוני - ממוקם על תוואי החומה הצפונית של העיר, והיווה נדבך חשוב בביצורי העיר עכו מצד צפון. אגף זה מורכב מתשעה אולמות צרים וארוכים. שישה שימשו למחסנים, שניים כמאגרי מים גדולים ואולם אחד שימש כמעבר לחצר המרכזית מצד צפון.
האגף המזרחי - כולל אולם גדול, 'הגרנד מוניר', ששימש כאולם כינוסים וטקסים לאבירי המסדר.
האגף הדרומי - כולל אולם בסגנון גותי מפואר, 'אולם הרפקטוריום', שימש כחדר האוכל של המסדר.
האגף המערבי - אגף זה כולל שתי קומות ושימש למגורי אבירי המסדר.

בתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה) בנה מושל הגליל דאהר אל עומר (1745-1775) על שרידי המצודה הצלבנית, את המבצר העותומאני הידוע בשמו מבצר עכו. יורשו אחמד אל ג'זאר (1775-1804) הרחיב ושיפץ את מבנה המצודה וקבע בה שלושה מכלולים סביב החצר המרכזית:
המכלול הדרומי - נודע בשם התורכי "קישלה", כאן שכנו מבנים המגורים של חיל המצב בעכו.
מכלול המגדל המרכזי – ידוע גם בשם "בורג אל ח'זנה" (מגדל האוצר) . מגדל זה נבנה על יסודות מגדל מהתקופה הצלבנית ושימש כארמונו האישי (סראייה) של אחמד אל- ג'זאר ושל יורשיו. בשלב מאוחר יותר שימש כבית כלא, שם נכלא בין היתר בשנת 1875 ה"בהא אללה" מייסד דת הבהאים.
המכלול המזרחי – במקום זה שכנו מחסני הנשק שנקראו בתורכית "ג'בחאנה".

בתקופת המנדט הבריטי (1917-1948) שימש המבצר כבית הכלא המרכזי בארץ ישראל בין היתר נכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי, וכן חברי האצ"ל והלח"י ששמונה מהם הועלו לגרדום. במאי 1947 פרצו למבצר לוחמי האצ"ל במבצע לשחרור חברי המחתרת. כיום נמצאת המצודה ההוספיטלרית בתחום ניהולה של החברה לפיתוח עכו. מבנה המצודה ההוספיטלרית נכלל בתחומי עכו העתיקה במסגרת פרויקט "שבעת פלאי ישראל".