המושבה האמריקאית יפו

מיקום האתר: תל אביב-יפו
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

המושבה האמריקאית יפו שתהפוך מאוחר יותר למושבה הגרמנית יפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לעיר יפו, ומשתרעת כיום על שני רחובות בלבד רחוב אוארבך ורחוב בר הופמן.
המושבה האמריקאית נוסדה בשנת 1866 והיא למעשה מהווה את ה"שכונה" הראשונה מחוץ לחומות יפו העתיקה. מושבה זו נוסדה כשנתיים לפני שקמה המושבה הגרמנית חיפה, שהיא המושבה הגרמנית הראשונה בארץ ישראל. את המושבה האמריקאית ייסדה קבוצת נוצרים פרוטסטנטים ממדינת מיין שבארה"ב. בראש הקבוצה עמד הכומר ג'ורג ג'ונס אדמס. אדמס שכנע את קהילת מאמיניו כת קטנה בשם כנסיית המשיח שהתיישבות בארץ הקודש תכשיר את הדרך לביאת מלכות שמים. בחודש ספטמבר 1866 הגיעה ספינת מפרשים אמריקאית בשם "נלי צ'יפין" לחופי העיר יפו שבארץ ישראל, ועל סיפונה 157 גברים נשים וטף. המתיישבים הביאו עמם בתי עץ מוכנים מפורקים, אותם הם הרכיבו מחדש במושבה, כמיטב מסורת הבניה במדינת מיין ארה"ב. פרנסתם של תושבי המושבה האמריקאית התבססה בעיקר על ענף החקלאות. זמן לא רב לאחר שהתיישבו חברי הקבוצה במקום (בין השנים 1867-8), התפרקה המושבה וזאת בשל סכסוכים פנימיים, מגפות ומחלות שתקפו את המתיישבים ומצב כלכלי קשה שנבע מיבול חקלאי נמוך. בשנת 1868 הייתה המושבה שוממה כמעט לחלוטין למעט מספר מתיישבים בודדים ובניהם רולה פלויד שהביא עימו כרכרה מאמריקה ופתח סוכנות משגשגת של תיירות והובלה בארץ ישראל. פלויד אף שימש תקופה מסוימת כמנהל סוכנות התיירות הלונדונית המפורסמת תומס קוק ובנו בארץ ישראל.

המושבה הגרמנית יפו - בשנת 1868 נקנתה המושבה האמריקאית על ידי הגרמנים הטמפלרים שחיפשו אתר נוסף להשתקע בו בארץ הקודש. הייתה זו להם מושבתם השנייה, לאחר שהקימו בהצלחה את מושבתם הראשונה בחיפה באותה השנה. מאז נודע המקום כמושבה הגרמנית יפו. עיקר פרנסתם של תושבי המושבה היה מסחר ומלאכה זעירה, אם כי לא מעט מתושביה היו בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים ורוקחים. הטמפלרים פיתחו מאוד את המושבה ובנו בה מבני ציבור שונים בנויים אבן וביניהם: בית חולים, בית מרקחת, מנסרה, בית בד וטחנת קמח שעבדה באמצעות קיטור. בשנת 1870 רכשו הטמפלרים את מלון ה"גראנד הוטל" והסבו את שמו ל"מלון ירושלים". מלון מפואר זה היווה אכסניה לצליינים רבים שהגיעו לארץ ישראל במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. במלון זה השתכנה גם הפמליה המכובדת של משלחת קיסר גרמניה בשנת 1898. בשנת 1871 נרכש מבנה נוסף דו קומתי בסמוך למלון ירושלים ששימש כבית ספר ובית העם. בשנת 1878 רכש הברון הרוסי יוסטינוב את מבנה בית הספר ובית העם, שהוסב בשנת 1895 למלון מפואר בשם "מלון פארק". במלון זה התאכסנו הקיסר הגרמני וילהלם ה-2 ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה בעת ביקורם בארץ ישראל בשנת 1898. לכבוד בואו של הקיסר הונחה אבן הפינה לכנסייה שנבנתה במושבה וזכתה לשם כנסיית עמנואל. המושבה הגרמנית יפו המשיכה לשגשג ולגדול עד למלחמת העולם השנייה (1939-1945). בתקופה זו הוצאו תושביה שהיו בחזקת נתינים של האויב למחנה הסגר, וממנו יחד עם יתר תושבי המושבות הגרמניות האחרות הם הוגלו בעיקר לאוסטרליה. עם סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנת 1948 עברה המושבה לידי מדינת ישראל.

בחלוף השנים סבלו בתי המושבה (בעיקר בתי העץ של המושבה האמריקאית) מהזנחה כללית משוועת. נראה שהאתר החשוב הזה בתולדות ארץ ישראל של המאה ה-19, לא הסב עניין מיוחד בקרב איש. אט אט החלו הבולדוזרים לעלות על הקרקע ולהוריד בית אחר בית לטובת בניה חדשה. את תהליך עצירת ההרס הבלתי הפיך וחידושה של המושבה האמריקאית יש לזקוף לזוג אמריקאי נמרץ ומסור ריד וג'יין הולמס שעשו רבות להצלת המקום מאימת הדחפורים. לבסוף אף רכשו בני הזוג את אחד הבתים במושבה שעבר שיחזור ושימור והפך למוזיאון פעיל לתולדות המושבה האמריקאית יפו. הידע העצום של הזוג ריד על תולדות האתר והכנסת האורחים הלבבית, הופכים את מוזיאון המושבה האמריקאית (בית מיין) לאתר חובה לכל שוחרי ההיסטוריה של ארץ ישראל.

מושבות נוספות: מושבה אמריקאית ירושלים, המושבה הגרמנית חיפה, המושבה הגרמנית שרונה, המושבה הגרמנית ירושלים