המוסקוביה - נצרת

מיקום האתר: נצרת
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלה רוסיה הצארית להגביר את השפעתה בארץ הקודש וזאת בעיקר בשימוש שעשו השלטונות הרוסים במנוף הצליינות. בשנת 1860 החלה רוסיה לרכוש אדמות מהתורכים בעיקר סביב העיר ירושלים (על הקרקע הראשונה שרכשו הרוסים בארץ ישראל הוקם מגרש הרוסים בירושלים) אם כי גם במוקדים אסטרטגים נוספים עם זיקה ברורה לתופעת הצליינות דוגמת העיר נצרת. בנצרת רכשו הרוסים כבר בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 פיסת אדמה עליה נבנתה אכסניה קטנה ששכנה מצפון לשוק של היום. בשלהי המאה ה-19 נרכשו קרקעות גדולות שעליהן הוקמה המוסקוביה, מבנה דו קומתי גדול ומרשים שנחנך בשנת 1904, ושימש כאכסניה לעולי הרגל האורתודוכסים. לאחר שנחנך המבנה היה המקום מסוגל לספק שירותים ולינה לכ-1000 איש. בשנת 1907 נקרא המבנה בטקס רשמי על שמו של הדוכס סרגיי אלכסנדרוביץ דודו של הצאר ניקולאי ה-2, שנרצח בהתנקשות במוסקבה בשנת 1905 והיה מייסד ונשיא "החברה האימפריאלית הפרובוסלאבית הרוסית למען ארץ ישראל", באמצעותה מומנו מפעלי הבניה השונים בארץ ישראל. בפי תושבי נצרת נקרא המקום מאז ומתמיד בשם העממי אל-מוסקוביה, על שם העיר מוסקבה בירת רוסיה. מתחם המוסקוביה בנצרת בניגוד למתחמים אחרים שייסדו הרוסים (דוגמת מגרש הרוסים או מתחם המוסקוביה בעין כרם) לא כלל כנסייה, מאחר והרוסים נהגו להתפלל בכנסיית גבריאל היוונית אורתודוכסית השוכנת בסמוך. עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה (1914-1918 לספירה) פסק זרם הצליינות, ובתקופת המנדט הבריטי (1917-1948) עבר המבנה לחסות האנגלים. לאחר מלחמת העצמאות בשנת 1948 עבר המבנה לידי מדינת ישראל, והכיל משרדי ממשלה, תחנת משטרה ואת בית המשפט בעיר, אם כי השטח נשאר עדיין של רוסיה (באותם הימים ברית המועצות). במסגרת העסקה שרקם לוי אשכול "תפוזים תמורת מבנים" עברו המבנים הרוסים בארץ ישראל לידי מדינת ישראל למעט מגרש הרוסים בירושלים שעל פי הסכם שעומד להחתם יעבור שוב לידי הפדרציה הרוסית. עד לעת האחרונה (1999) הכיל עדיין מבנה המוסקוביה את בית משפט השלום בנצרת (משרדי הממשלה ואח"כ המשטרה עברו מהמקום לפני כן), אולם לפני מספר שנים נחנך מתחם בתי המשפט החדש בנצרת עילית וכיום מבנה המוסקוביה שומם.