בית כנסת האר"י האשכנזי

מיקום האתר: צפת
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

בית כנסת האר"י האשכנזי השוכן בלב הרובע היהודי בעיר צפת העתיקה, נקרא על שם האר"י, רבי יצחק לוריא, שנחשב לגדול מקובלי העיר צפת במאה ה-16, ואבי תורה חדשה בקבלה שזכתה לכינוי 'הקבלה הלוריאנית'. האר"י נולד בירושלים בשנת 1534 לאב אשכנזי ואם ספרדייה. את מרבית ימיו העביר במצרים בחסות דודו מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים. במכתב שנמצא בגניזה בקהיר עולה שבמקביל ללימודי הקבלה עסק האר"י גם בסחר תבלינים. בשנת 1570 הגיע האר"י לעיר צפת שם החלו להתקבץ סביבו מספר חסדים שנודעו בכינוי גורי האר"י. כשנתיים מאוחר יותר בשנת 1572 והוא בן 38 בלבד, נפטר האר"י ונקבר בבית הקברות העתיק בצפת.
בעבר נהוג היה לחשוב כי בית הכנסת שכן מחוץ לרובע היהודי הקדום במקום שנקרא 'שדה תפוחים' שם נהג האר"י לקבל עם חסידיו את פני השבת. על פי המסורת רק לאחר מותו בנו חסידיו את בית הכנסת באותה חלקת שדה. לאחרונה הועלתה סברה כי בית הכנסת נבנה כחמישים שנים מוקדם יותר במחצית הראשונה של המאה ה-16 ע"י עולים יוצאי ספרד. עולים אלו התיישבו תחילה ביוון (לאחר גירוש ספרד שחל בשנת 1492 לספירה) ומספר שנים לאחר שכבשו צבאות העותומאנים את ארץ ישראל (בשנת 1517 לספירה) עלו לארץ והתיישבו בעיר צפת, זמן רב בטרם הגיע האר"י אל העיר. בצפת הקימו העולים את בית הכנסת שנקרא תחילה בשם 'גריגוס' (יווני). רק במאה ה-18, לאחר העלייה החסידית מארצות אשכנז, הוסב שמו לבית כנסת האר"י האשכנזי. פתחו של בית הכנסת, כרבים מבתי צפת, פונה מערבה אל הרי מירון ואל קבר רבי שמעון בר יוחאי. בחצר בית הכנסת ניצב עמוד אבן רבוע הפונה אל קבר רשב"י. העמוד משמש כמשואה אותה נהוג להדליק בל"ג בעומר ביום ההילולה המסורתי שנערך על קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. בעבר נהגו להסתופף סביב המשואה חולים וזקנים שלא יכלו להשתתף בהילולא במירון, והסתפקו בהדלקת המשואה בצפת שנודעה בשם 'הדלקה זוטא'. בשנת 1837 נפגע בית הכנסת קשות ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר צפת. רק כעבור כעשרים שנה נחנך בית הכנסת מחדש כפי שעולה מכתובת המצויה בחזית בית הכנסת בה מצוינת השנה 1857. בית כנסת זה עומד על תילו עד ימינו ומשרת קהילת מתפללים קבועה, עולים לרגל ומבקרים.