בית הכנסת מרות

מיקום האתר: כ-4 ק"מ מערבית לתל חצור
תקופת האתר: התקופה הביזנטית (332-328 לספירה)

בית הכנסת מרות השוכן במזרח גליל העליון, כ-4 ק"מ ממערב לתל חצור, הינו שריד בית כנסת עתיק שנבנה בתחומי הישוב היהודי הקדום מרות (כיום חורבת מרות ובערבית ח'רבת מאריס). הישוב מרות נוסד לראשונה ככפר חקלאי ככל הנראה בתקופתו של יהוחנן הורקנוס ה-1 (135-104 לפנה"ס) לבית חשמונאי והוא נושב ברציפות כישוב יהודי עד לשלהי התקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה). גודלו של הישוב כ-50 דונם. מרות נזכרת בספרו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים" כאחד מישובי הגליל שבוצרו בזמן המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה).
את בית הכנסת מרות חשף לראשונה בשנת 1981 הארכיאולוג וחוקר ארץ ישראל צבי אילן. מהחפירות שנערכו באתר עולה שבית הכנסת נוסד לראשונה בשלהי המאה ה-4 או ראשית המאה ה-5 לספירה קרי במהלך התקופה הביזנטית (332-638 לספירה). בשלב מאוחר יותר נוספה לבית הכנסת רצפת פסיפס מרשימה ובה תיאור של לוחם וסביבו כלי נשק: חרב, קסדה ומגן. חוקרים אחדים מזהים את דמות הלוחם עם דוד המלך ואת כלי הנשק מסביבו ככלי נשקו של גולית הפלשתי אותם לקח דוד שלל לאחר הקרב המפורסם שנערך בין השניים בעמק האלה.
בצידי רצפת הפסיפס מופיע הכיתוב העברי: "יודן בר שמעון מני" שהוא ככל הנראה האומן שהתקין את הרצפה או אישיות נכבדה שתרמה להקמתה. במהלך המאה ה-7 לספירה עבר בית הכנסת שיפוץ יסודי שבמסגרתו נוספו למבנה חדר לימוד ובית מדרש. בבית המדרש הותקנה רצפת פסיפס ובה הכיתוב: "זאב וטלה ירעו כאחד" הלקוח מספר ישעיהו. בפתח הכניסה לבית המדרש ניצב משקוף מרהיב ובו הכיתוב: "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך". נראה שבשלב זה הייתה מרות בנוסף להיותה כפר חקלאי גם מרכז תורני אזורי. מתחת לסף פתחו של בית הכנסת נמצא קמע מברונזה ובו כתובת בקשה בעברית וארמית. בבית הכנסת עצמו נמצא מטמון של כ-500 מטבעות מחציתן מזהב. הישוב היהודי מרות חרב ככל הנראה סביב שנת 1200 לספירה.
בתקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה) נוסד במקום הכפר הערבי מארוס ששימר את שמו המקורי של האתר. במהלך המאה ה-19 הגיעו להתיישב במקום מוסלמים מארצות המגרב. בשנת 1927 נפגע הכפר מרעידת אדמה ובמסגרת מלחמת העצמאות בשנת 1948 נטשוהו תושביו.