בית הכנסת ארבל

מיקום האתר: סמוך לישוב ארבל
תקופת האתר: התקופה הביזנטית (324-638 לספירה)

בית הכנסת ארבל ממוקם בלב ישוב גדול מימדים שהשתרע על שטח של כ-100 דונם, ומזוהה עם הישוב היהודי הקדום ארבל. הישוב ארבל נזכר במקרא פעם אחת בלבד בספר הושע בצורה "בית ארבאל". בתקופת בית שני (539 לפנה"ס -70 לספירה) נזכר הישוב ארבל במספר מקורות החל מהתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) ונראה שהיה זה אחד הישובים החשובים בגליל התחתון. ספר חשמונאים א' מספר כי במסעו של המצביא היווני בכחידס ליהודה (162 לספירה) הושם מצור על מערות ארבל. ארבל היה מקום מושבו של ניאתי הארבלי אב בית הדין של הסנהדרין בתקופת שלטונו של יוחנן הורקנוס לבית חשמונאי (134-104 לפנה"ס). בספרו קדמוניות היהודים מציין יוסף בן מתתיהו, שבמערות ארבאל התבצרו נאמני בית חשמונאי בעת מלחמתם בהורדוס, ובספרו מלחמות היהודים הוא מציין, כי בשנת 66 בעת ההכנות למרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה), בזמן ששימש כמפקד הגליל, הוא ביצר את מערות ארבל. במקורות התלמודיים נזכרת ארבל כמקום מושבם של משמר הכוהנים לבית ישוע לאחר חורבן בית שני (70 לספירה), וכן בתעשיית הבדים מפשתן שהתנהלה במקום. בית הכנסת ארבל נוסד לראשונה בתקופה ההלניסטית, במהלך המאה ה-2 לפנה"ס, אם כי שרידי בית הכנסת הנראים כיום הם מהתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) מהמאה ה-4 לספירה. בית הכנסת נבנה מאבן גיר לבנה והוא בלט עד מאוד שכן בתי הישוב במקום נבנו מאבני בזלת שחורות הנפוצות במקום. בקיר הדרומי הפונה לכיוון ירושלים נבנתה גומחה שרצפתה מוגבהת שם עמד ארון הקודש ובתוכו ספרי התורה. הישוב ארבל ובית הכנסת חרבו בתקופה המוסלמית הקדומה (638-1099 לספירה) במחצית השניה של המאה ה-8 לספירה ככל הנראה בראשית תקופת שלטונם של החליפים לבית עבאס (750-1250 לספירה).

בתי כנסת עתיקים נוספים: בית הכנסת ברעם, בית הכנסת מירון, בית הכנסת בית אלפא