אמת המים לעכו

מיקום האתר: שרידי האמה נראים בשטח שבין נתיב השיירה לקיבוץ שומרת.
תקופת האתר: התקופה העותומאנית (1516-1917 לספירה)

החל מהתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) ועד ראשית המאה ה-20 שכנה עכו בתחומי העיר עכו העתיקה של ימינו (וזאת בניגוד לתקופות הקדומות יותר בהן התרכז היישוב בתל עכו, המוכר גם בשמו העממי "גבעת נפוליאון"). עם גידולה המשמעותי של אוכלוסיית עכו בתקופה ההלניסטית נבנתה אמת המים הראשונה לעיר. ראשיתה של האמה במעיינות כברי השופעים המרוחקים כ-12 ק"מ מהעיר. באזור זה מצויים ארבע מעיינות: עין השיירה (עין באשה), עין צוף (עין עסל), עין גיח (עין אלפוואר) ועין שפע (עין מפשוח). האמה ההלניסטית נבנתה כולה כמנהרה מתחת לפני הקרקע ונחשפה באקראי בשנת 1975. כאלפיים שנים לאחר בניית האמה ההלניסטית, בשלהי המאה ה-18 לספירה, ידעה העיר עכו בשנית תנופה וגידול משמעותי באוכלוסיית העיר. שוב נוצר מחדש מצב של מחסור במים לתושבי עכו ובהתאם נקטו השלטונות בעיר באותו הפתרון. את אמת המים השניה לעיר עכו בנה מושל פחוות עכו אחמד אל גז'אר (1775-1804). אמה זו כקודמתה הוליכה מים ממעיינות כברי אל עכו והיא נהרסה ע"י צבאו של נפוליאון בונפרטה בשנת 1799, בעת המצור שערכו הצרפתים על העיר. יורשו של ג'זאר סולימאן פחה (1804-1819) בנה בשנת 1814 אמה חדשה ששרידיה נראים עד היום והיא מוכרת בשם אמת סולימאן. אף אמה זו הוליכה מים ממעיינות כברי אל העיר עכו אם כי בתוואי מעט שונה מאמתו של ג'זאר. בדרכה חצתה האמה שלושה נחלים: נחל געתון, נחל בית העמק, ונחל יסף. במקומות אלה נישאה האמה על גשרי קשתות שהמפואר והיפה שבניהם הוא הגשר על נחל יסף בסמוך לקיבוץ לוחמי הגטאות. אמת סולימאן הוליכה מים אל עיר עד למלחמת העצמאות בשנת 1948. במהלך המלחמה פוצצו לוחמי ההגנה את אמת המים מצפון לישוב הערבי מזרעה, ואספק המים אל העיר נותקה. לאחר כיבושה של העיר נעשה ניסיון לחדש את זרימת המים באמה אם כי בשל דליפות שנמצאו לאורכה, הוחלט להוציא את אמת המים מכלל שימוש ולבצע במקומה קידוחים עמוקים מצפון לעכו, שהפכו מאז למקור המים של העיר. כיום ניתן לראות את שרידיה של האמה במקומות שונים בשטח שבין נתיב העשרה לקיבוץ שומרת.