אמאוס

מיקום האתר: כ-20 ק"מ מערבית לירושלים
תקופת האתר: תקופות שונות

אמאוס הינה עיר קדומה השוכנת בגבול השפלה וההר, על פרשת הדרכים העתיקות שהוליכו מאזור החוף לעיר ירושלים. מיקומה של אמאוס בצומת דרכים מרכזי, העניק למקום חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה. השם אמאוס הוא שם יווני בעברית נקרא המקום חמת או בארמית חמתא על שום מרחצאות המים הקדומים במקום. אמאוס נזכרת לראשונה בספר מקבים א' בשנת 165 לפנה"ס, כמקום בו חנו צבאות היוונים בראשותו של המצביא גאורגיוס, במסעם השלישי כנגד צבאות יהודה המכבי. יהודה הפתיע את החילות היוונים, הכריע אותם בקרב, וכבש את המקום. מאז הפכה אמאוס לעיר יהודית. בתקופה הרומית (63 לפנה"ס- 70 לספירה), החל מהמחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס, הייתה אמאוס בירתה של אחד ממחוזות יהודה. ההיסטוריון היהודי המפורסם יוסף בן מתתיהו מציין כי המצביא קסיוס מכר את תושביה לעבדים ועם מותו של המלך הורדוס (37-4 לפנה"ס) חרבה העיר על ידי המצביא ורוס בעקבות מרד שפרץ במקום בהנהגתו של הרועה אתרונגס. בתקופת המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה) בשנת 69 לספירה, הקים במקום המצביא אספסיינוס מחנה גדול בו התמקם הלגיון החמישי, לקראת כיבוש ירושלים. הישוב במקום התחדש לאחר חורבן העיר ירושלים בשנת 70 לספירה, והתפרסם בזכות בית המרחץ הציבורי, אליו נהרו רבים. בתקופת מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) חנו במקום כוחות צבא רומים. במחצית הראשונה של מאה ה-3 לספירה חידש הקיסר אלגבלוס את הישוב במקום ומעתה נקראה העיר בשם ניקופוליס (ביוונית עיר הניצחון). בתקופה זו חי בעיר ההיסטוריון הרומי הנודע יוליוס אפריקנוס שככל הנראה שימש כמושל העיר. בתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) התקיימה במקום קהילה נוצרית אשר האמינה כי כאן שוכנת העיר אמאוס הנזכרת בברית החדשה. במקום נבנתה כנסייה ששרידה המרשימים נראים עד היום. עם כיבושה של ארץ ישראל בידי הערבים בשנת 638 לספירה הוקם באמאוס (בערבית נקרא המקום עמאוס) מחנה גדול של חילות הכובשים. כשנה אחרי פרצה במקום מגיפת דבר קטלנית שהפילה בקרב שורות הלוחמים ומפקדיהם חללים רבים.
בתקופה הצלבנית (1099-1260 לספירה) חנה במקום חיל המצב של אבירי מסדר היכל שלמה הידועים בשם הטמפלרים. החל מהתקופה הממלוכית (1260-1516) הוקם על שרידי העיר העתיקה אמאוס, הכפר הערבי עמאוס ששימר את שמו הקדום של המקום. הכפר ניטש במלחמת ששת הימים בשנת 1967.